אמנם בכל כה"ג דנ"ד דאית לן תלתא ספקי ובכל חד מנייהו רוב דעות הפוס' להקל ומיעוטם להחמיר וגם דאית לה חזקה דהיתרא דאוקמינן לה בחזקת פנויה פשיטא ודאי דליכא מאן דפליג בהאי מילתא שאין כאן לא משום חומרא דרכי' ברוך ולא משום חומרא דשם פלוגתא דרבוותא חד הוא וכמו שראיתי בתשו' מהריב"ל ח"ב סי' ז' שכתב דהיכא דאחד מהספקות רוב הפוס' להקל או אפי' שהם שקולי' אך הספקות חלין בקדושין דאית לה חזקה דפנויה עבדינן ס"ס אליבא דכ"ע וליכא למיחש לדעת ר"ב כיע"ש וכ"כ מהרח"ש סי' ל"א וכן ראיתי לכמה מן הפוס' הלא בספרתם כ"ש הכא בנ"ד דאית לן בכל אחד מהשלשה ספקות רוב דעות הפו' להקל דפשיטא ודאי דאית לה שריותא בשופי מבלי שום פקפוק כלל. כ"ש וכ"ש במאי דאנן קיימין הכא דכל הספקות הנופלות בעיקרו של דבר שהוא מדרבנן דהא מאי דפסקו מיעוט הפוס' כר"פ דחייש לקדושין של ע"א אינו אלא מדרבנן:
כרך של רומי · חלק כ״ד סימן קכ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.