כרך של רומי · חלק כ״ד סימן קי״ט

ואם כן לפי שיטה זו נפקא מינה דבדבר שבערוה כשם דחיישי' מדרבנן למיעוט הפוס' המחמי' כמו שחשו רבנן במים שאין להם סוף וכדומה הה"ן שאין לנו להתיר בס"ס דהו"ל כרוב בענין דבר שבערוה וכמו שמצינו הדבר מפו' במקובצת פ"ק דמציעא דח"י דמייתי שם משם גליון תוס' דבאשת איש אין הולכין אחד הרוב כמו במים שאל"ס והה"ן דלא שרי' כס"ס כמו שיע"ש והוב"ד בחק"ל ח"א מיו"ד סי' ק"ל דר"ו ע"ב וא"כ לפי"ז קשה על מהרימ"ט שהתיר בס"ס גם בערוה החמורה כמ"ש בח"א סי' נ"א וקל"ח ובח"ב א"הע ס"סי מ"ג והם לפי"ד שכתב ביו"ד סי' ב' דכיון דהיתר הס"ס הוא מטעם רוב א"כ כשאין אנו מתירין באותו רוב מאיזה צד וטעם שיהיה מאותו טעם עצמו אין אנו מתירין ג"כ בס"ס א"כ גם בדבר שבערוה שאין אנו הולכים אחר הרוב משום שהחמירו חכמים לחוש למיעוט מינה דגם אס"ס אינו ראוי להתיר: