(באותו פרק בהיותי עסוק בדין עסק ביש. ואור נגה עלינו צרור המור דודי לי הגאון המפורסם משיירו כנ"הג המלך דוד חזן נ"י (לע"ע הוא הראש ראשון לציון למלאות מקום אבינו הזק"ן הגאון האדיר בעל חק"ל זלה"ה) והראיתי הדברי' קמיה דיקר אוריתיה' וברוחב דעתו קורא ופושט כאגרת כל הספקות הנופלים בענין זה ברוב עוביו ורוב הקפו כמעין המתגבר וחיילים יגבר ואסוף דינא הכי אמר רב הלא ידעתני מאז כי מיראי ההוראה אני אף כי באיסור ערוה החמורה. ומטעם זה משך את ידו להסכים על ידי לכן שלחתי דברי אל מע' הרב המופלא דרופתקא דאורייתא כמהרר"א קוב"ו הי"ו ר"מ ור"מ בעוב"י שאלוניקו יע"א ובהסכמ"ה עלה על מה דכתיבנא בעניותין והילך לשונו):
כרך של רומי · חלק כ״ד סימן קי״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
