כרך של רומי · חלק כ״ד סימן קי״ב

ואנא נפשאי אב"ד ור"מ לא רציתי להטפל בענין בו ביום כדי שלא יוחזק הקול בב"ד ואקרא בקול גדול כשבאו בני אדם דעלמא עם אביה לצעוק על מאורע רע ומר הלזה כי כל זמן שלא יוחזק הקול בב"ד ונקבל העדייות כדת ש"ת וכתחז"ל הנערה הזאת היא בחזקת פנוייה גמורה וכן היה כי ביום ר"ח אייר אספתי אצלי כל טובי העיר וקבלני העדויות בחקירה ודרישה ובפני בע"ד ובכל מין איום וגיזום שבעולם ועדיות אחרות על העדויות הראשונות. ואחר שנשאתי ונתתי בדבר ביראת ה' על פני וכתבתי פס"ד ארוך של ה' סעיפים זו הלכה העליתי כי הבת הנז' ריח קידושין לא חלו בה וכל מעשה הקידושין המרומים האלו היו מעשה קוף בעלמא ולא בדרך גוזמא והרי היא מותרת לכל אדם ואפי' לכ"ג בלתי שום ריח נדנוד ספק איסור אפילו כמלא נימא. ודא גזרה דאורייתא בכת ב"ד יפה ובכח אבותי הקדושים ששום בר ישראל לא יוכל לערער על מב"ד זה כי באמת נעשה ונגמר במיתון ובישוב ובלימוד כל דבר בשורשו וכל המערער עליו אין רו"ח נוחא הימנו ושומע לנו ישכון בטח ולהיות לראייה ביד הנערה רחל מב"ת הנז' בת הר"א הנז' באתי על החתום פה נא אמון יע"א בחדש שניתנה בו התורה שנת התרי"ח ליצירה והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וקיים: