כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ק״ד

כל זה אני כותב כמתלמד אל מקום אחד והכל נוגע ואינו נוגע כי ידעתי כי הם מים עמוקים אבל בנדון שלפנינו כ"ז לא מעלה ולא מוריד מכמה טעמי תריצי בנוים ע"פי משקל ההוראה אשר בידנו. הא' כי בנדון שלפנינו בעיקר גוף הקדושין יש בהם הכחשה גדולה כמבואר בסעיף א' באורך וברוחב וא"כ לכל מין ספק שבעולם הרי היא בחזקת פנויה להתירה אליבא דכ"ע וא"כ אינו דין שנשליך שכלנו לאיבוד ונתלי עצמנו בבוקי סריקי ולילך אחר המחמיר אם ימצא. ב' דעכ"פ לפי דעת כ"ע העד הא' פסול הוא מדאורייתא לכל עדות שבעולם קודם שיחולו ספק קדושין וא"כ הרי הנערה לא חלה עליה ריח קדושין דאין קדושין פחות מב' עדים כשרים. ג' דאף לענין ע"א הנשאר לנו מיעוט פוסקים מחמירים הרי הרוב מחזיקים אותה בחזקת פנויה שלה והוא ספק שעלה בגופא אי קדושי ע"א תפסי וצריכה גט או לא והרי הרוב הגמור של פ"ה פוסקים מסייעים לחזקת פנויה דלא תפסו בה הקדושין ואינה צריכה גט מספק. ד' שהע"א הלזה אינו כשר לכ"ע כאשר הארכנו לעיל א"כ כל מה שנוסיף להחליש את כח הקידושין אם היו בעולם מכל מין צד ואופן כן כנגד זה תתגדלם ותתאזר חזקת פנויה עד להפליא שכמעט אם ניתן כל דעת המקילים שבכל פרטי הסעיפים וסעיפי סעיפים שדברנו בהם מאז ועד עתה בכף מאזנים כמעט לא יהיה בכף שניה דבר כדי לעמוד עליו ולבערו כי הרי בטל במיעוט מיעוטו וכמי שלא באו לעולם דעת המחמירים כנדון שלפנינו וכאלו כל הפוסקים ראשונים ואחרונים כולם פ"ה אחד עונים ואומרים הותרה רחל הותרה וקדושיה היו מעשה קוף בעלמא: