כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ק״ג

יהיה איך שיהיה עיקר דעת הרב זקן אהרן דאזיל לקולא היינו מפני דלפי דעתו העדים היו פסולים גמורים מבלי שיש ריח מחלוקת שכן הוא אומר אבל בדבר ברור ואין כאן קדושין כלל ירצה דכיון דהעדים פסולים אין כאן קדושין כלל דאין קדושין בלא עדים כשרים ובסוף סי' ד' בהסתייעו מפס"ד שיצא מב"ד של הרא"ם ז"ל שביטל הקדושין מפני שביטל הקול ופסל את העדים ואע"פי שהעידו חוזרים ומגידים מפני שלא העידו תחי' בפני בקיאי' וגם שהיה עדות שלא בפני בע"ד וגם שהיה דין מרומה שהיה צריך דרישה וחקירה וגם שהיה עדו' שונא וע"ז סיים וכת' אע"פי שנר' שיש לחלק בין נדון שלפנינו לאותו מעשה עכ"פ כד מעיינת שפיר גם עליו היה אפ' לעבור כוס האיסור אם באת להחמיר בחומרא יתירתא אלא שאין דרך החכמים להחמיר לאחרים שאם יבואו להחמיר יאמרו להם בעלי הריב תחמיר לעצמך אני איני רוצה שתתחסד עמי ע"כ וגם פה כוונתו מבוארת שהרי בכל הטעמים שטעם הרא"ם אין לך בכל אחר מהם שאין בו מחלוקת עצום עד שנטו כותלי ב"המד ליפול מרוב המחלוקת אם בהעידו שלא בפני ב"ד ובע"ד ואם יוכלו לחזור ולהגיד ואם בענין דרישה וחקירה ואם בעדות השונא אין לך דבר מזה שאין בו מחלוקת ומערכה לקראת מערכה כנודע ומפורסם לכל תופס ס' ההוראה בידו ועכ"ז הרא"ם ז"ל עמוד נכון מעמודי ההוראה פסק דינו ע"פי רוב הפוסקים ולא ביקש להחמיר זהו תכלית ראיית הזקן אהרן וכנראה מדבריהם דכל זה דאמרי' ניזיל בתר חזקה או לא ואם הספק נולד בדידה או לא היינו כשהמחלוקת הוא שקול אבל אם הרוב מסכימים להתר אזי לא אזלינן להחמיר בשום אופן ואפשר דמהנייא חזקת פנויה דידה אפי' שלא נולד הספק בה כיון דהרוב מתירין: