כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ק׳

ומעתה כוונת הרב זקן אהרון מבוררת לעין כל מבין התלמוד דכל הני דוכתי שמילא את ידו דמינייהו מוכח דאזלינן לחומרא אפי' באיסור קל דא"א היינו כשחזקת אשת איש לפנינו אבל בנדון הקידושין דחזקת פנויה לפנינו ומי שבאים להחזיקה בא"א הם העדים דאין קידושין בלא עדים וכיון דקודם שיתחזק איסורא כבר נפסלו העדים א"כ אין כאן חזקת א"א כלל ונראה מדבריו דאפילו בספק קרוב לודאי שהעדים פסולים אזלינן בתר חזקת פנויה ואין אנו יכולים להחמיר להצריכה גט שהרי קודם שתחזיק האשה הזאת במקודשת הרי אתה מוכרח לפסול העדים מספק קרוב לודאי ע"פי רוב הפוסקים הפוסלים אותם א"כ נמצא דאין כאן חזקת א"א כלל כי היכי דתיזיל לחומרא מפני האישות שהרי אין כאן חזקת אישות זהו תכלית דבריו למעמיק בהם עי"ש. אלא דבאמת ענין זה הוא מים עמוקים ונגלה טפח ממנו ונאמר דאם הגע עצמך במחלוקת הפוס' בפיסול העדים אי פסולים או לא ואית לן חזקת כשרות של העדים דקדמא ואתייא ואנו מוכרחים לפי הנדונות שיארעו להכשירם מפני דאוקמינן להו אחזקתייהו מדינא וכל כפי מה שיהא הענין א"כ ממילא אם העידו בעדות קדושין הנה ודאי לא מהנייה לן חזקת פניייה שבה כיון שלא נולד הספק בה כי היכי דניזיל בתר חזקת פנויה דידה ולא דמייא אלא לאותה שכתב הרא"ם ח"ב סי' כ"א שהקשה גבי מ"ש בריש נדה מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גבה טמאות ופירש"י כל טהרות שנשתמשו בהם בכלים ובאנשים שטבלו שם טמאים אבל טהרות שהם טמאים דאיקי אחזקתיה והם היו בחזקת טמאים אבל טהרות שנגעו בהם אמאי טמאות לוקמיה אחזקתייהו שהיו בחזקת טהרות והשיב דכי אזלינן בתר החזקה היינו דהחזקה היא באותו דבר שעליו נולד הספק כגון בספק אי נגעו הטהרות בטומאה או לא נגעו משא"כ ספק נידה שנגעה בטהרות שאין הספק בטהרות כי היכי דניזיל בתר חוקה דידהו יע"ש והגאון הרמ"ז ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א סי' י"ג ובח"מ ח"א סי' ק"י ובמ"ב סי' ב' אות ב' עשה חיל מחילוק אמיתי זה והביא שכן מצא להריטב"א בחי' לעירובין לדל"ו שכתב כן משם הר"מ ן' שניאור ז"ל עי"ש ואני במקומי כתבתי על זה עוד ואכמ"ל: