כרך של רומי · חלק כ״א סימן כ״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

האמת אגיד שמתחילה עלה בדעתי לעשות הקשירה כסדר הרב פרי האדמה ח"ד די"ח סע"א ה"ד הי"א כסי' קס"ט הגם שבהיותי מנסה הקשר על רגלו של שליח ב"ד ראיתי בחוש הראות דבהכניס הרצועה מבפנים כדעת הרב ז"ל הוי מעל דמעל ממש ותמהתי על המראה עכ"ז אמרתי אני אל לבי דכיון דמהדק יפה בעינן ואופן זה לפי הנסיון אין לך מהדק יפה גדול מזה והחוש יגיד ע"ז אמרתי אני אל לבי דודאי לא איכפת מעל דמעל באותה החתיכה של גבי השוק דמעל רגלו כתיב והרי במעל רגלו לא יש כלל ליתא מענין מעל דמעל. וכדמות ראיה לזה שהרי יש נקבים ואם בעינן כל השוק מכוסה במנעל מה לי יתיר ומה לי חסיר אלא ודאי דמעל רגלו קפיד רחמנא והא איכא ולא מעל שוקו ועוד היה לי ראיה שהרי נשתבח הת"ח שיודע קשר חליצה ואם מבחוץ מאי חכמה איכא? וגם מיום היותינו על האדמה שמענו שידיעת קשר חליצה חכמה היא והנם מועטים היודעים אותה מכל זה טובה תוכחת מגולה שהקשרים מבפנים כדעת הרב פה"א אלא שלבי היה מהסס בדבר ויצאתי לחפשי וראיתי למוהרי"א ז"ל בס' חיים שאל ח"ב סי' ל"ג שהוא וב"ד וכל רבני דורו הגדולים בחכמה ובמנין שפכו כאש חמתם על מעשה ואופן קשירת המנעל מבפנים כדעת הרב פה"א ז"ל ועשו מעשה בחייו נגד סברתו ואשתיק רב וגם הרב יר"א ז"ל הודה להם פה אל פה יעוש"ב שהביא כמה סתירות ועל כלם יש מה לומר ולקיים דברו הפה"א ובפרט במה שמהדק יפה הפך מ"ש הר' חיים שאל ז"ל והחוש יעיד ע"ז והודו לי כל הנצבים לפני שבאמת הקשרים מבפנים מהדקו יפה יפה אלף ידות ממה שמהדק מבחוץ וגם על ענין מעל דמעל כבר מלתי אמורה דיש לדחות אבל אחרי מלכי ישראל מעונות אריות איך יצא פרעוש לא הגיע לנמ"ל כמוני היום ותכף הדרי בי ועשיתי מעשה כדעת הרב חיים שאל ורבני דורו זיע"א ובפרט שמרן מלכא מוהריט"א ז"ל הוא מאריה דאתרין בע"הק ירושלים תוב"ב וגם מאריה דאתרין יקרא פה רומא יע"א שהוא ז"ל בעוברו בשליחות מצוה פה רומא יע"א תקל"ב ליצירה סמך ג' רבנים להורות בין טמא לטהור וא"כ דינא יתיב לפסוק כדעתו בלי ספק ועשיתי הקשרים מבחוץ ע"י שליח ב"ד וכמו שכבר מפורש בדברי הרב זכור לאברהם דרע"ה ע"א והאמת אתו דנראים חמשה כריכות אבל הם באמת שלשה דהכריכה הראשונה כשנכנסות הרצועות בחריצים הראשונים שבצד הרגל זו לשמאל וזו לימין ונראים ע"ג הרגל זו ע"ג זו ודאי שזאת לא יקרא כריכה שאינו כורך כל השוק א"כ לא יקראו כריכו' כי אם אותם שמסבבת הנקבים והחריצים דוקא ואלו הם ג' ולא יותר וגם אותה העליונה הנכנסת באזנים ויוצאה מאחרי המנעל ע"ג השוק גם זאת לא יקרא כריכה שהיא מוכרחת וא"א בלאו הכי וגם אינה כריכה ביושר והוא ברור ופשוט ואח"ך כשעלינו אל השוק מלאחריו הובאו הרצועות מלפניו ושם נקשר תכף קשירה ראשונה הדוקה ושנית רפויה ושלישית עניבה ובזה יצא קשירת המנעל כהלכתו ברוך ה':
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.