הסעיף. הב' אף לכשיאמר האומר דאכתי מידי פלוגתא ומידי ספקא לא נפקא מידי פלוגתא שאמת שכמעט רוב גדולי הראשונים שהם הס' הא' קיימי בשיטה אחת שאין ד"ד כי אם בדינים של דברי הימים הקבועי' לכל המלכי' ולא בדיני' חדשים בכל עת ורגע עכ"פ מי לנו גדול מהרמב"ם והטור שהם הס' הב' ובפרט בנ"ד שהוא קרקעות שגם ראבי"ה והרא"ם ומוהריב"ל מודים דיכול לחדש דת וחק חדש ואף שכבר הראת לנו שמצד עצם המלכות ומצד עצם החק גם הס' הב' והג' מודים דאין ד"ד שייך כלל בזה עכ"פ מידי ספקא לא נפקא אפשר אין דמיונך עלה יפה ויד הדוחה נטויה ע"ז אני בא לו מתרי טעמי הא' שבלאו הכי אנשי כנ' ההיכל הם המוחזקים והם בעלי הקרקע והמשכירים והספק נולד בגוף הקרקע אם ניתן למכירה מפני הדת החדש כדינא דמלכותא או לא ניתן למכירה מפני שאין דת חדש זה דינא דמלכותא (ובס' הקטן חוקר לב סי י' הארכתי בכיוצא בזה אם הוי ספק בגוף הקרקע או ספק מבחוץ ואכמ"ל) וכיון דהדבר ספק או פלוגת' דרבוותא יד אנשי כנסת ההיכל על העליונה לומר קי"ל כרובא דרבוותא דס"ל דאין חק זה דינא דמלכותא וכמ"ש הרב כנ"הג סי' שס"ט סוף או' נ"ח וז"ל ונ"ל הנכון שבפסקים דכל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא אי אמרי' בהאי דינא ד"ד שיכול המוחזק לומר ק"ל כמי שמסייע לזכותו בין לומר שאין בזה דינא דמלכות' או להפך עכ"ל דכוותא הכי נמי הטעם הב' שאף אם יאמר האומר דלא שייך כאן דין מוחזק שהרי הולכים אנשי קאשטיליאני וקונים מהמלכות ומי מעכב בידם נמצא דידם על העליונה (אף דלברר זה אם בזה יהיו נקראים מוחזקים צריכא רבא ויש לי אריכות דברים ומקצועות גדולות ולקצר אני צריך כי הנוגשים אצים) עכ"פ זאת אומר דגם מצד זה לא יועילו כלום שהרי מאחר שכבר כתבנו לעיל בב' סעיפים הראשונים שבתחילת הפסק דענין מכוער זה אית ביה ג' לאוין ואימא ד' דרביעי עלייהו לא תחמוד לא תתאוה לא תגזול לא תעשוק ועל הכל שהוא ב"הכ שרוצים להתפלל בו ולעבוד את ה' וכל המצות והעבודו' לעד לעולם יהיו מצות הבאות בעבירות רח"ל. וכדי לבטל כל הלאוין הללו וכל המצות העתידות להתקיים בב"הכ שיהיו בהתר ולא באיסור צריך שיהא דינא דמלכותא החלטי בכל פינות חלקיו מבורר לעיני השמש והירח אשר לא ישאר בו שום צד ריח ספק ובאותה שעה יחזור ממון וקרקע המלכות גמור וקנינם קנין חשוב בהתר בשופי וכל שישאר דדין זה אפי' ריח ספק אם חק זה הוא דינא דמלכותא או לא חזר ספק איסור תורה גמור ומוחלט שכל ישראל חייבין לכופם שלא לעבור עליו בשאט בנפש והרב חשק שלמה סי' ס"ח הביא משם השמש צדקה שהביא ממוהריב"ל והלח"ר דמילתא דד"ד קלישא טובא וכל ספקא ומחלוקת דאית בה אין ספק דדיינינן לזכות דין תורה וסתרינן לארץ דינא דמלכותא וכן כתב הרדב"ז החדשות ח"א סימן תקמ"א דבטעמא כל דהוא סתרינן לה ומוקמינן אדינא דאורייתא והדין דין אמת דחזר כדין ספק איסור תורה דלעולם ספקו להחמיר ובפרט בנ"ד דאית בקנין הרע הזה כמה איסורי לאוין וכמה מצות בטלות לעתיד לבא תסמר שערת בשרי בהעלותי על לבבי נדון רע ומר כזה שכל זה אני כותב ליפוי מלתא בעלמא לשים משטרי בדרכי ההוראה אשר הורונו אבותינו ז"ל שלא להניח לבעל הדין העקש לחלוק כי לפי האמת ולפי האמור למעלה אליבא דכ"ע אין דין זה ד"ד וא"כ אליבא דכ"ע כל הד' לאוין האמורים עומדים כאריות לענוש על כל העובר עליהם ה' יצילנו:
כרך של רומי · חלק כ׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
