כרך של רומי · חלק כ׳ סימן כ׳

והן עתה כי השררה חדשה חק חק חרש ממש שכל שיש בידו חזקת שכירות בית או חצר שכירות עולם או לשנים או שלשה דורות ורוצה לקנותו לחלוטין יבא לשררה והם ימכרוהו לו אף שלא ברצון המשכיר בכך מה שיעלה פירות לערך סך ה' לק' סכום השכירות שהיה פורע למשכיר והשררה תפרע השכירות ככל שנה למשכיר ועל זה רוצים יחידי ק"ק קאסטילייאנו להכריח ליחידי ק"ק היכל למכור להם הב"הכ לחלוטין דאי לאו יקנו אותו מהשררה כפי חק החדש הנז' ויחידי ק"ק היכל ממאנין בדבר כי אין רצונם למכור אחוזתם נחלת אביהם להם ובפרט כי יש להם הפסדות גדולות כמבואר הכל בפסק הרב מ"ד משה שפי"ר נר"ו וע"ז שאל ישאלו אם יכולים ע"פ התורה לקנותו מהשררה שלא ברצון בעלים ואם חק זה יקרא דינא דמלכותא וע"ז עמד וימודד אר"ש ערב"ה. נכבדות מדובר בה. והוכיח במישור על הדין ועל האמת כי אין חק זה דינא דמלכותא פיגול הוא לא ירצה וההולך אחריו נפסל ביוצא כי יצא חוץ מגבול התורה והקונה מידם שלא ברצון בעלים גבר לא יצלח בימיו. יעזבנו בחצי ימיו. כי גזל הוא בידו עבריינא יתקרא על כמה לאוין לא תתאוה. לא תחמוד. לא תגזול שלשה אבות נזיקין ותולדותיהם כיוצא בהם. ואנכי הרואה את אשר דבר משה דברי פי חכם חן ימלל גבורות ראיות בדורות באות ומאירות בשמש בחצי השמים. מאירת עינים. כסף צרוף מזוקק שבעתים. מה נמלצו לחכי אמרתיך חכלילי עינים מיין ולבן שנים. יוצק חן בשפתותיך יושק שפתים משיב דברים נכוחים כמשה מפי הגבורה הלכה ברורה זאת תורת העולה כי יחידי ק"ק קאסטיליאנו אינם רשאין לקנותה מהשררה בלא רצון בעלים ואם ח"ו יקנו אותו כנז' מלבד כי עוברים על ג' לאוים כמבואר עד זאת רעה חולה כי יכנסו בסוג מוסרים ואם אמרו במחזיק בנכסי הגוי שאמר שמואל בתרא ד' נ"ה דזכה בהם וכתב רשב"ם שם וכן הנ"י דמ"מ מקרי רשע דהוי כעני המהפך וכו' ועכ"ז כתוב בהגהות אשירי וכן כתב המרדכי באם ישראל הזוכה בה נותן המעות ללוקח כדי שלא יתבע את הנכרי והוא אינו רוצה לקבלם אלא תובע את הנכרי ויש בידו להפקיע את הקרקע מיד הזוכה ע"י הנכרי הרי זה מסור ממש ע"כ וכ"ש וק"ו בנ"ד שרוצים להוציא הב"הכנ מיד בעלים הראשונים ביד חזקה ע"י גוים מכח חק חדש זה אשר לא כדת דינא דמלכותא פשיטא דהם מוסרים גמורים ואם אמרוהו בסתם קרקע בין איש ובין אחיו הדברים ק"ו חטאות הצבור ובית הכנסת מקום מקדשנו מקדש מעט לעבודת אלהינו בגלות המר והארוך הזה הא ודאי ראוי להרחיק ממנו אפי' נדנוד עבירה שלא יהיה מצוה הבאה בעבירה ח"ו ושיהיה בכל פרטיו נקי ובר מכל מום עון אשמה כעולה תמימה וכתיב אני ה' שונא גזל בעולה. וכן ראיתי להרב זקן אהרן סי' צ"ג שהביא ראיה זו ממש לנדונו וסיים שם וז"ל וכ"ש לענין ב"הכנ שאולי יהיה סיבה ח"ו לבטל הב"הכנ לגמרי כמו שקרה בהרבה מקומו' מזה המלכות עכ"ל. וכמו כן איכא למיחש בנד"ד יותר מהמה במקומות הללו: