כרך של רומי · חלק ב׳ סימן ג׳

וע"כ אני אומר מה שנכון לעשות בזה אליבא דכ"ע והיינו בענין ההיכל יקחו כל מה שבפנים ר"ל מקום הנחת ס"ת ושהיו נשענים עליו מד' רוחות ומעלה ומטה. וכן התיבה (הנקראת דוכן) יקחו אותם הדפים שהס"ת נמתח עליו ר"ל כל אשר לפני החזן. ואלו (ר"ל כותלי ההיכל שבפנים ומעלה ומטה. ולוחות התיבה אשר לפני החזן (מצד לצד) הלוחות יעשום ארונות למתים (אם מנהגם בסיניגאליא כמו רומא לקבור המת ולהפוך עליו הארון ולהשליך עליו העפר ואם מנהגם כארצות המזרח לעשות אוזי"או ר"ל שבונים ב' כותלים בגובה ב' טפחים לב' צדדי המת ומצד לצד נותנין לוחות עץ או אבנים ועל זה משליכים העפר) שזהו גניזתן. והיה הנשאר מהתיבה ומהיכל ימכרום לגוי לשריפה דוקא וידם לא יהא בהם כלל. והמעות יעשו מהם ת"ק כגון תפוח. מעילים. רמונים וכדומה. ואין צריך להעלותם לק"ח. ואם אפשר להעלותם מה טוב. וכן אני אומר אם אפשר לעשות מכל ההיכל והתיבה ארונות למתים הנקברים עם המתים (או הלוחות שעל האוזיאו הנ"ל מה טוב ומה נעים לצאת ידי כל ספקי ספקות הא לאו הכי יעשו כנ"ל ולית דין צריך בושש ועיין זרע אמת ח"א א"ח סימן כ"ג וסימן כ"ז וחי"ד סימן קל"ג ודוק הדק היטב כי מג' תשובות הללו ומתשובה מאהבה הנז"ל תורה יוצאה בהינומא מה שהעלינו בנדון דידן ולקצר אני צריך כי אין מזגי שוה ה' ירפאני רפואה שלימה כיר"א. ולמודעי אני צריך כי אני שולח להם ר"ל לממונים סיניגאליא יע"א את כל הרשום בכתב אף על פי שכבר כתבתי להם קצרן של דברים בלשון איטאלקי. לקיים דברי הרשב"ש סי' תקי"ג ובפרט בדור הזה ובמקומו' הללו חובה ע"כ מורה ודיין לחוק ראיותיו המעט המה אם רב, בספר, ולשלחו לשואלים ותשקוט הארץ. כ"ד דוד לבב שנעברה צורתו שועל יוצא מבית קדש הקדשים לרעות בישראל אפתחא דרומי יע"א הוא העבד המדבר משיח"נו: