כרך של רומי · חלק ב׳ סימן א׳

נשאלתי מעיר סיניגאליא יע"א מאת מע' הממוני' אשר שם ה' עליהם על היכל ותיבה (שבאלו המקומות קוראים אותה רוכן) שבלו ואין להם מקום לגונזם בשום אופן מה יעשו להם אם מותר לשורפם לדבר מצוה כגון לטהרת מקוה או הגעלת כלים וכדומה. ואת"ל דמותר מה יעשו מהציפוי זהב אשר עליהם אחר שניתך באש אם צריך להעלותו לקדושה חמורה או לא? א' שאלתם בקיצור. ויען שביום שקבלתי השאלה הייתי נטפל להשיב לשאלות אחרות למקומות רחוקים כתבתי להם שיתנו לי זמן מה כדי לתת גמר טוב בתשובות אשר הייתי עסוק בהם. ושוב אשיב לשאלתם. כי באמת רצוני היה לעמוד על בוריין של דברים כי לבי היה אומר לי בהתרן של דברים. אבל הן בעון בו ביום לעת ערב נפלתי למשכב כמדתי לכל רוח עועים לפום חורפא. וזוהי סיבה כי עכשיו שקמתי מחוליי לא יכולתי לשוט בענין זה כרצוני. (וה' יזכני לשנות פ"ז בל"ן כי הם גופי תורה ובספרי האחרוני' רבה המאומה) וע'כ לפי שעה הנני משיב בקיצור נמרץ מה שנוגע לענין דינא בנדון שלפנינו. ואומר: