כרך של רומי · חלק י״ט סימן ג׳

הנה מכתבם מי"ב ניסן קבלתי ר"ח סיון דנא ע"י הגביר וכו' וכו' מוהר"ר צבי הירש"ל לעהרן נ"יו הנה נפשם בשאלתם נדון המעות הנשלח על ידו לשם משנת תר"ה למי הוא שייך מדינא אם להם או להכת חסידים אחר שנעשה פשר הדבר שיהיה שייך בראד לק"ק החסידים הנה ענוותנותם תרבני ומטיבותם קאמינא כי לדעתי הדבר פשוט כי הוא שייך להם. והוא כי הנה זה גלוי וידוע דפשרה בלי קנין לא מהני כמ"ש בח"מ סימן י"ב ואם היה קנין צריך שיקנה לו החפץ שלא יהיו קנין דברים א"כ כיון דבעינן בזה קנין המועיל בעלמא במקח וממכר וא"כ היכא דהוי דשלב"ל ואינו ברשותו מה מהני בזה קנין וא"כ כיון דהקנין אינו כלום א"כ יכולים לחזור מכל פשר ולכן נהי דאינן חוזרים ורוצים לקיים דיבורם עכ"פ במה דכבר נגבה עבורם ואין רוצים ליתן לאחרים הוי הרשות בידם. וגם אין לומר בזה דהוי מכח סילוק דמהני בדשלב"ל דהמעיין בש"ס ופוסקים באה"ע סימן צ"ב מבואר דסילוק לא מהני רק באם זכה בו קצת כמו בכותב לה ועודה ארוסה אבל כל שאין בו עדיין שייכות כלל לא מהני סילוק. ובזה ישבתי דברי הסמ"ע סימן ר"ט מה שתמה עליו הט"ז רק היות כי אח"ך מצאתי בקצה"ח כן לכן לא הארכתי בו עי"ש. ועוד הרי דעת מהרי"ט בתשובה הובא בקצה"ח סימן ר"ט דאף בסילוק דמהני יכול לחזור בו. ומה שהקצה"ח תמה עליו מדברי הרן נראה דאין זה ראיה דהכלל כך הוא דודאי היכא דמסלק נפשיה מדבר דהוי ברשות אחר הזוכה בו תכף ומיד כגון התם באומר בנכסי פליגנא לך כיון דשניהם הם יורשים וכל עוד שאינו מיבם הוי הנכסים בחזקת שניהם וא"כ כיון שסילק היבם זכותו מיד נשארו מחצית הנכסים בחזקת אחיו וכן נמי בנדון יתומה מפותה דהפועל הוי מיד מוחזק בשלו ולכן הרי בדשלב"ל אם תפס קודם שחוזר בו מהני א"כ ה"ה נמי בסילוק מהני ואין לחזור בו אח"ך אבל המהר"ם מיירי שהתנה עם האשה שלא יתפוס מטלטלין שלה עבור בעלה הנה אם היה מתנה עם הבעל היה שפיר מהני אבל הוא הרי לא התנה עמו רק עמה ולגבי האשה אף אם סילק המלוה שעבורו ממטלטלין שלה מ"מ לא נשארו הנכסים בחזקתה רק בחזקת הבעל ועדיין הם בחזקתו א"כ ממילא משועבדים למלוה דעמו לא התנה רקנעמה והיא לא זכתה בו דעדין הם ברשות הבעל לכן יכול לחזור בו ומה שהוצרך לחלק מהך דפ' הכותב היינו דהוא היה קשה לו לשיטת הסוברים בא"הע סימן צ"ב דמהני סילוק אפילו לנכסים שנפלו לה אחר הנשואין וא"כ כיון דאין הנכסים בידה עתה א"כ לא זכתה בהם מיד לכן היה ראוי שיועיל לה חזרה ולכן הוצרך לחלק שם כדמחלק והעולה מזה דבסילוק אם הדבר מיד שבנגדו יכול לחזור בו וא"ב ה"נ יכולים לחזור בהם: