כרך של רומי · חלק י״ט סימן כ״ח

ועוד אני אומר לאדוני את אשר בלבי לעשות וכן הוא בלב מורי ורבותי הגאונים אשר מהם תצא תורה החתו' בפסק דין זה והוא כי ידענו גם ידענו כי בהגיע דברי אלו לפני הדרת תורתו נר"ו ישאמץ ויאזור כגבר חלציו אגב חריפותו ובקיאותו להורות לנו שאין כונת המרדכי ומרן ומור"ם והלבוש כמ"ש ויחזיק דבריו אלו בכל עוז ותעצומות כי הוא דוקא משום שינוי דעת בעלים ומע' נו"ף הע"י אינם רשאים וכיוצא ויחזק אומדנותיו אהל כל יצען ועל זה אומר לו את אשר נקרא באחרית דבריו כי גם אנחנו מהכא נבקש חיזוקים לדברינו עוד לפרש פשט לשון המרדכי וכל הנ"ל ע"ד שכתבנו או יהיה די לנו באמור אליו כך הוא דעתנו בפי' המרדכי אם יהוו דבריו פירושים בלתי ראיות מופתיות ויש לאל יד הב"ד שפסקו לומר כך כמו שכבר כתבתי למעלה דברים אלו משם הרב מעשה חיא סי' ט"ו ועיין ג"כ להאר"י אח"י הוא החוות יאיר בהשמטות דרס"ב ע"ב וז"ל עוד נראה לי דבמשפט שלא נמצא מבואר דינו בשום מקום והוצרכו הדיינים לדמות מילתא למילתא קשה מאד לומר דב"ד יחזרו הפסק עפ"י סברתם לומר כי טעו הב"ד הראשון בדמיונם אם אין הכרח והוכחה לדבריהם ע"כ ואני בספר הנ"ל ח"מ סי' ג' כתבתי דדברים אלו מהר סיני חצובים וכבר קדמום רבנן הוא הרא"ש רבנו הגדול הרמב"ן בהק' לה' המלחמות שכתב שתלמוד תורתנו אינה כחכמת ההנדסה והתשבורת יעוש"ב דבריו הנעימים ועיין דרכי נועם בריש סי' ל"א ועיין גנת ורדים כ"ה סי' ט' בתשו' מוהרמ"ן חביב וישמע חכם ויוסיף לקח: