והבקר אור צפרא נהר והאיר אל עבר פני הרב נשיאנו צבי לצדיק נר"ו אחת באר"ש מגילה עפה לסתור כמעט מעשה ב"ד יפה אשר כוונו ב"ד הגדול שבירוש' כאילא ביבנה וכשמואל ובית דינו ומני"'ר ממכון שבתו גליה לדרעיה זרוע תפארתו והקיפנו בהלכו' סדורות וערוכות ומזכה במקומו למע' ר"ו הפ' הע"י כאן לעת"ל שימה בפיהם שיכולין לחזור כאן לשעבר עביד מעשה רב ושלח הנקבץ בעיר מח"ק יע"א בסתם הכל ליד מע' הפרושים נר"ו ובראות הר' נשיאנו נר"ו כל הכתו' בחלקו של ידיד מני"ר נר"ו. אותי קרא וגודא רבה שרי עלי די השיב מה שתעלה מצודתי אגב ריהטאי והאמת כי מצד טרדת נסיעתי אמת סירבתי הרבה ובפרט כי האלהים שאיני יודע גופא דעובדא היכי הוה כי דין זה דנוהו אחר נסיעתי מעיר הקדש תוב"ב ולא ידענא מא הוי עלה כי אם בזאת חד מן חברייא הודיע לי שעסוקים על מי מריב"ה ושאל יפקד מושבי מדין זה ומנו גברא בסריקא הוק' הרב הצדיק אשר קידש ש"ש בזמן העלילה שברמשא הוא הרב החותם הב' מוהר"י ענתב"י נר"ו. ע"כ הגיעה ידיעתי ותו לא וא"כ איככה אוכל להכניס עצמי בדבר זה. אבל באמת אחרי ראותי שגם מני"ר נר"ו כותב כמתנבא וגם הוא לא ידע מקור דין זה על מה אדניו הוטבעו א"כ אמרתי גם אני אל לבי ויהי מה ארוצה עד איש האלהים ובפרט כי חיובא רמיא עלי. וזה החלי וכו' אני מסיים עיקר יסוד דברי בס"ד:
כרך של רומי · חלק י״ט סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
