כרך של רומי · חלק י״ח סימן נ״א

ומעתה אל ה' ויאר לנו למצוא דברי חפץ שבדברי הריטב"א והנמק"י הנז"ל כן היא שאפי' בספיקא דרבנן או בס"ס דאורייתא אין סומכין להקל ואדרבא אם נשאת תצא והטעם ברור ומבורר דכמו ספק בכור ב"ט אפי' דאתרבו כמה ספיקות מידי איסורו לא נפיק כיון דקדושת הגוף הוא ודאי אמרינן אותו ס"ס של איסור קדושה שבו להיכן הלכה והוא ברור וא"כ דכוותא בספק אחות חלוצה דרבנן דגזרו אטו ס' אחות גרושה דאורייתא (וכל דתקון וגזור רבנן כעין דאורייתא גזור ותקון) דהוא ספק איסור קדושת גוף האשה הזאת לזה האיש אף אם תרבה ספיקות וספקי ספיקות לעולם קאי בספק איסור תחתיו וכמ"ש הריטב"א והנמק"י ז"ל דכל ביאה וביאה קא עבר אספק איסור קדושה שבה אפי' אחד מיני אלף אלפים שאינה מתבטלת עולמית שכבר אתיליד בה רעותא של ס' אחות חלוצה ודידן עדיפא מדין בכור ב"ט שבדין בכור בהמה טהורה אנו אוסרים אותו עולמית עד שיסתאב ויפול בו מום וכאן ס' אחות חלוצה אין אנו אוסרים גופה כי אם לאיש הזה.