א' המקצוע הא' הוא מה שהקשו ביבמות די"ט ע"א על ר"ש מדתני' ר"ש פוטר בשתיהן פוטר מן החליצה ומן היבום ותי' הכא במאי עסקינן דנפול בב' אחת ור"ש סבר לה כר"י הגלילי דאמר אפ' לצמצם ופרש"י ור"ש סבר אפ' לצמצם מיתת ב' אחים כא' וליכא חדא דתיהוי א' יעו"ש הרי דחששת מיתת ב' כא' הוא דוקא למאן דס"ל כר"י הגלילי אפשר לצמצם אבל למאי דקי"ל כרבנן דס"ל א"א לצמצם לא חיישינן כלל למיתת ב' כאחד כי אי אפשר לצמצם ואותה שאמרו בחולין דח"ל ע"ב כגון שזה פירש למיתה וזה לחיים דנראה דאפי' באופן דק כזה אמרינן אפשר לצמצם דהרי בנקודה אחת ממש אמרינן זה פירש למית' וזה לחיים מה שבאמת א"א לצמצם כבר תי' התוס' שם דקרא דתחת אמו פרט ליתום שהוא באופן הנ"ל אצטריך לאם יבא אליהו ויאמר שבצמצום עצום הוה עובדא ושבקיה לקרא דאיהו דחיק ומוקים אנפשיה עי"ש בדבריהם אשר בדברי התוס' הללו מינח ניחא לי עיקר מחלוקותן של רבנן ור"י הגלילי בכורות די"ז דלר"י נפקא ליה מקרא דהזכרים לה' ולכן ס"ל אפשר לצמצם ותמיה לי למה לא הקשו בגמ' האי והזכרים רבנן מאי עבדיה ליה דאין לומר דהזכרים דעלמא קאמר דכל בכורות אשר יולדו בישראל בכללות שהרי בחולין דקל"ג ע"א אמת שאמרו כן בקרכם וצאנכם דכל ישראל קאמ' אבל הוא דוקא לר' אלעא אבל לרבנן דהתם ס"ל בהמת השותפין חייבת בבכורה מהך קרא דבקרכם וצאנכם לשון רבים ודוחק לומר דרבנן דהתם דרשי ליה לשון רבים בפרטוט ורבנן דהכא דרשי ליה דכל ישראל (ועיין הרשב"א ח"ד סי' כ"ח ובדבריו ז"ל יתיישבו כמה דוחקים שכתבו רבנן בתראי הלא בספרתם) אבל עם דברי התו' דחולין הנ"ל אין כאן קושיא כלל דבאמת רבנן ס"ל כר"י הגלילי דקרא דהזכרים אתא להיכא דיצאו בבת אחת לחיוב את שניהם בבכורה אבל הוא לכשיבא אליהו ויאמר ויברר לנו הצמצום שכן היה אבל אנן בכח ראות עינינו שאנו רואין שיצאו ב' ראשיהן כאחד לא מחייבינן ליה דודאי טועים אנחנו אפי' בראות העין וא"א לצמצם כלל וקי"ל כרבנן דבידי שמים א"א לצמצם וכמו שכתבו התוס' שם בחולין ובפרט שם בעיקר הפלוגתא דבכורו' האריכו למעניתם וזו הלכה העלו דבידי שמים קי"ל כרבנן דא"א לצמצם ובידי אדם נשאו ונתנו דקי"ל כר"י הגלילי וכן כתב הרא"ש בפסקיו והר"מ מלבד שפסק אותה דבידי שמים כרבנן כיעויין בה' בכורות וביכורים עוד זאת דגם בידי אדם פסק כרבנן כיעויין בה' רוצח וגם התוס' כתבו משם הר"ש מיינאבלה ז"ל דקי"ל כרבנן גם בידי אדם עי"ש והרי אפי' היכא דופסק ההלכה בחר קי"ל דשוב לא יכנס לבית הספק כ"ש הכא שכבר אמרו חכמים א"א לצמצם במוחלט עד שלא להצריכו להפריש טלה לעצמו מספק ואיך אתם אחי ורעי הע"י אומרים דאפשר לצמצם שמא מתו ב' כאחד מה שלא יתכן לשערו:
כרך של רומי · חלק י״ח סימן מ״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
