כרך של רומי · חלק י״ח סימן מ״ב

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אבל הרמב"ן ס"ל דבין רבא בין אביי כל אחד יוכל לפרש כל הבריתא כולה דחוצב כסברתיה כמו אותה דעיבוד לשמה ושלא לשמה וכמו דהתם שאני דפליגי במצוה מחודשת אי צריך עיבוד לשמא מדינא או לא כן הכא הילידו דין מחודש לאסור קבר ק"ע משום כבוד אביו ובהא פליגי דת"ק דוקא אוסר הקבר בדבר מזומן בעיניה משום כבוד אביו ורשב"ג אתא לאוספי גם חוצב אבנים והיה טעמו דאם אסרנו קק"ע דלא חל עליה שום איסור בעלמא אפי' בנעבד לע"ז עכ"ז אסרנוהו בהנאה מפני כבוד אביו אבנים דראוים לחול עליהם האיסור כיון דתלושים נינהו לא כ"ש דנאסור אותם משום כבוד אביו? הרי לדעת רבא מפרש כל הבריתא דס"ל בין לת"ק בין לרשב"ג הזמנה למ"ה והכא בכבוד אביו מיירי ובזה פליגי ולאביי להפך וכדס"ד למעלה בדמ"ז ע"ב דהבריתא בהזמנה מילתא כולהו ס"ל ורשב"ג מוסיף טוי לארוג ואביי פסק כת"ק ואוסר גד ארוג ומחייב טוי בלאריג ואנן לא קי"ל אלא כרבא דפירשה דכולהו ס"ל הזמנה למ"ה ובמחלוקת כבוד אביו אי חייל גם על חציבת האבנים פסק כרשב"ג דאוסר גם בחוצב אבנים וטעמא דפסק כרשב"ג אפש' דס"ל הל' כרשב"ג גם בבריתא ובכמ"ש ה"ח בא"ח סי' קל"ג הבוא דבריו הרב יד מלאכי כללי הכ"ף סי' ש"ז והגם שהוא ז"ל הצריך עיון דברי הרמב"ן ממקומות אחרים או' גם בזו כאחד מהם ומה שנישב על כולם נישב גם על מקור זה ועכשיו אין לנו עסק בזה כי הוא מקצוע גדול בפני עצמו או אפשר דהרמב"ן לא ס"ל הך כללא כלל ועיקר לא במשנה ולא בבריתא כמ"ש איהו גופיה בפ' הכותב ה"ד הרב יר"מ ז"ל שם בסוף דבריו אלא דכונת הרמב"ן ז"ל דפוסק פעם כרשב"ג ולא שני ליה אם יהיו בבריתא או במשנה ופעם אינו פוסק כמוהו אפי' אם יהיו דבריו במשנה ערוכה לדידי חזי לי דדברי הרמב"ן בנוים על הירושלמי סוף בב"ב שכתבו הטעם דהל' כרשב"ג משום דהלכות קצובות היה אומר מפי ב"ד ע"כ ופי' הרב שדה יהושע ז"ל הלכות קצובות! פסוקות בלי בלבול מפי בית דינו ע"כ ועל ירושלמי הלזה בנה דייק הרמב"ן ז"ל בכל הלכותיו דכל זמן דמוצא טעם מספיק וסברא לרשב"ג יותר מהחולק עליו ודאי פוסק כוותיה כי הרי הלכה פסוק' וסברא ישרה לפניו ולמה לא יפסוק כותיה? והא שלפנינו נוכל לומר כי סברא ישרה היא כי אחרי שהרמב"ן מפרש ההלכה והבריתא לדעת רבא דלסברתי' קיימינן בחוצב קבר ק"ע והת"ק אסרו משום כבוד אביו אפילו דלא מחסר במחובר לעולם א"כ כ"ש אבנים אסרינן כדעת רשב"ג שהרי עכ"פ ראוים לחול עליהם איסור לבנין בית לע"ז וכיוצא זהו דעת הרמב"ן בפירוש ההלכה בלי ספק:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.