כרך של רומי · חלק י״ח סימן מ״א

אבל לדעת רש"י והרמב"ם וסיעתייהו דס"ל בפשיטות דרשב"ג ס"ל בעלמא הזמ"ה כדעת אביי תבא פשט ההלכה כמין חומר ולא מוקמינן דעת רשב"ג חוץ מהסברא והיינו בזה האופן דסתמא דתלמודא היה רוצה להוכיח דכולם ס"ל הזמ"ה ורשב"ג אסר גם אבנים משום הזמנה ואביי פסק כת"ק ולא בטוי לאריג וע"ז שפיר הכריח לו סתמא דתלמוד' דבהכרח ס"ל להת"ק הזמנא לאו מילתא היא ורשב"ג ס"ל הזמ"ה (זה הצריך שתאמר לעולם לדעת רש"י וסיעתיה דרשב"ג ס"ל הזמ"ה וכמו שאמרנו למעלה לדעת התוס' להפך וטעם לדבר דכיון דבתלמודא דלקמן על מחלוקת אביי ורבא או הזמנה מילתא היא או לא אמרו בפשיטות תנאי היא בהכרח דהוא כמוחלט בלתי שום צד ספק כלל וכמו שהקשינו לדעת הרמב"ן וא"כ לפי' התוס' צריך להחליט לעולם לרשב"ג הזמנה למ"ה ולפו' רש"י להפך לעולם רשב"ג ס"ל הזמנה מילתא היא ודוק) ומזה נולד המחלוק' בכבוד אביו דלדעת הת"ק דהזמנה למ"ה שפיר יש לאסור קבר בנין משום כבוד אביו שהוא דרגא אחת ולרשב"ג דבלאו הכי ס"ל בעלמא הזמ"ה ע"ז הכא משום כבוד אביו הוסיף דרגא אחת חציבת האבנים המותרי' בעלמ' ויהיה טעם מספיק לסברת רשב"ג דאסר האבנים דאינ' גזרה בלי טעם דבאמת טעמו עמו וכל הנחלים הולכי' אל ים ההזמנה וא"כ כמו דהת"ק לסברתו דס"ל בעלמ' הזמנה למ"ה כאן הוסיף דרגא משום כבוד אביו ואסר קבר בנין כן נמי לרשב"ג לסברתו בעלמא הזמ"ה ובלאו הכי קבר בנין אסור הוסיף דרגא לאסור האבנים משום כבוד אביו אלא אי אמרת דגם טעמא דת"ק דאוסר קבר בנין הינו משום הזמנה היטב בעיני ה' לומר סברא זרה על רשב"ג דאוסר באבנים משום הזמנה מה שלא נמצ' בשום מקום לא בע"ז ולא במת לאסור טוי לאריג? והוא חוץ מהסברא ישרה וע"ז שפיר אתמוהי קא מתמ' טוי לאריג מי איכא למר? ולזה שפיר אמרו בתלמודא ה"ן מסתברא ר"ל מסתברא טעמיה דרשב"ג דלכאורה נראה גזרה בלי טעם אבל אם תפרש המחלוקת בכבוד אביו יבא באמת על נכון ס' רשב"ג דאחר דקי"ל בעלמ' הזמ"ה וקבר בנין בלאו הכי אסור ויש להוסיף איסור משום כבוד אביו וכמו שהוא הלכה רווחת שגם הת"ק לסברתו דמתיר קבר בנין בעלמא אסרו משום כבוד אביו גם רשב"ג דמתיר טוי לאריג בעלמא מפני דלא שייך ביה הזמנה כאן נאסר משום כבוד אביו זהו פירוש ההלכה לדעת רש"י והרמב"ם וסיעתייהו וכולם יסבו בלכתם במונח התיס' שהניחו בפרש"י דלעיל דבמחובר דלא מיתסר אין לאסור משום כבוד אביו ולזה גם רבא ס"ל דהבריתא מיירי בקבר בנין ומשום כבוד אביו אלא דהתוס' מפרשי ההלכה דגם הת"ק כרשב"ג ס"ל הזמנה למ"ה ופסקינן כת"ק משום דהוא קרוב אל הסברא שלא לאסור תרתי וכנז"ל באורך ורש"י והרמב"ם ז"ל מפרשי ההלכה במונח קיים דרשב"ג ס"ל הזמ"ה וע"ז נחית דרגא אחרינא לאסור גם חציבת האבנים משום כבוד אביו ואינהו בלאו הכי פסקי כת"ק דס"ל הזמנה למ"ה ודי לו לת"ק לאסור הזמנה גופא משום כבוד אביו. ובזה סלקי ההלכות שפסק הרמב"ם ז"ל כמין חומר פסק ההזמנה למ"ה כת"ק ופסק בקבר כת"ק משום כבוד אביו ולא בחציבת אבנים כרשב"ג ובלשון הבונה ולא החוצב להורות נתן דלכ"ע הבריתא לא תפרש בק"ע והוא ברור כשמש: