כרך של רומי · חלק י״ח סימן כ״ב

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אבל מה תענו ביום שידובר בכם ראית ר"א בר אבין לקמן? לרבא דאמר הכחשה תחי' הזמה היא דאוקי מתני' דהעידו על הגנבה ואח"כ על הטביחה ואח"כ הוזמו על הגנבה וחזרו והוזמו על הטביחה והכריח באומרו דכיון שהוזמו על הגנב' לגבי טביחה הו"ל מוכחשין וקתני משלמין את הכל ואי ס"ד הכחשה לאו תחי' הזמה אטביחה אמאי משלמין? אלא לאו ש"מ התה"ה ואי כדבריכם דלעולם רבא ס"ל דבהכחשה בלחוד' פסולין למפרע וכס"ד דתלמוד'בח"ה דגם באבהתא דלא אסהידו בפירוש פסולה כמו שפסול' לשאר עדויות שבעולם א"כ גם הכא דהוכחשו בטביח' שהוא ענין בפ"ע א"כ הרי הופסלו למפרע שאין אנו יכולים להוציא על פיהן בעדויות אחרים מפני עדות הטביחה שהעידו שטבח דבר שאינו שלו והרי הוכחשו כי שלו טבח וממילא פסולין למפרע ואחרי היות שפסולין למפרע איך תחול עליהם חיוב הזמת הטביחה באנשי' פסולין כגופן כי מצד ספק לא היינו יכולין להוציא על פיהן שום ממון וא"ת דהא אתא לאשמועינן דהכחשה תחי' הזמה ומי יודע וכיוצא מאלו הדחיות הא ודאי גם אנן לא שתקינן מלהקשות קושיא לאלדי"נו על מה עשה ה' ככה לחייב לאנשים בלאו הכי פטורים מפני פיסולן ודבריהם כחרס הנשבר ועוד נקשה זה אינו הכחשה תחי' הזמה שכבר יש לה תחי' וסוף ויש לה במה בפני עצמה לפסול למפרע בלהוציא ולאו מילתא זוטרתי היא אבל אם נאמר דבהכחשה לא איתרע חזקתייהו מספק ולעולם כשרים הם לכל עדות שבעולם כמסקנ' דמילתא בפ' ח"ה שפיר יש לומר הכחשה תחי' הזמה היא דהגם בהוכחשו בטלה עדותן עכ"ז כיון שלא נפסלו נקרא תחי' הזמה ושפיר תחול חיוב ההזמה עליהם אבל אם בהוכחשו נפסלו לעדות מספק שובא"א בשום אופן שתחול חיוב ההזמה עליהם כלל. ובטל דינא דהתה"ה:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.