כרך של רומי · חלק י״ז סימן ל״ב

אמר המחבר ס"ט יען שדבר זה ר"ל ההפרש שבין עונשי אנוסה לדיני מפותה אינו ענין לנדון שלפנינו כי לכל אפייא קדושי פאלומבא הם עשויים באמת וישר וכמו שהוא מבואר בכל הסעיף הזה זוהי סיבה כי מנעתי עצמי מלהטפל בבירור הפרש הזה על מה אדניו הוטבעו אבל אני רואה כי להפטר בלא כלום אי אפשר כי ידעתי גם ידעתי את נפש הקורא כי בשוט רעיוניה בהגיעה לדברים אלו תכסוף לדעת באומרה מי יתן ידעתי? מה הן אלו הסיבות אשר נעצו חרב בין דיני אנוסה למפותה? הפך כמעט פשטי המקראות שהרי במפותה כתיב מהר ימהרנה לו לאשה ובאנוסה כתיב ולו תהיה לאשה ונראים הדברים כאחי' בני איש אחד ומי בין אחים יפריד? ובפרט אם יהיה הקורא הזה מאומה הנוצרית שמטבע אישי האומה הזאת לחקור תמיד אחר שורשי הדברים כאשר שבחום אבותי ואבות אבותי במדה טובה זאת ואני בעניותי בחיבורים אחרים כשהביאני ההכרח לא כחדתי אמרי קדושים ז"ל וע"כ חובה עלי שלא להניחו בהשתוקקות הלזה ולהשתדל לזרוע על תלמי לבו איזה שרשי' בעניני' אלו אבל לא יקוה ממני אורך הויכוח כמנהגי בויכוחי' אחרים. יען כי הענין בא חוץ לזמנו וחוץ למקומו ואומר: