כרך של רומי · חלק י״ז סימן כ״ו

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

עיניך הרואות הדברים ברורים מבלי שום מבוכה כבל אשר הוריתיך מתוך ויכוחי המקראות שקידושי כסף ושטר וביאה הם קידושין תוריים מיסוד תורת משה ונבואתו ואם קידש באחד מג' דברים אלו הם קידושין גמורים אלא שפשט כבר בכל ישראל לקדש בכסף כי הוא יותר נאה ויאה בעיני אלהים ואדם. ומאסו בקידושי ביאה ואסרום באלות מפני כבוד הבריות וקידושי שטר נשארו רצוניים אבל כמעט בוטל זה בכל ישראל וגם הוברר שבחד מג' דברים אלו אם קידש לבד בלי כל הצירימוניאלי בז' ברכות והדומה ואפי' ברכת אירוסין כי ברכות אינן מעכבות כידוע. קנתה האשה המקודשת דין אשת איש גמורה לחייב כל הבא עליה או על נשים שנאסרו מסיבתה בכל העונשי' הכתובים בתורה הכל לפי מה שהוא ענין העון והוא דין פשוט בלי שום חולק וכמו שפסקו גם מרן מוהר"י קארו בש"ע א"הע סי' כ"ו וז"ל משנתקדשה נחשבת כאשת איש לחייב הבא עליה וצריכה גט להתירה לשוק ע"כ:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.