כרך של רומי · חלק י״ז סימן י״ט

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

כל זה כתבתי במחרצאות ויטירב"ו יע"א חכם בלי ספרים כדי לחזק את לבב ממוני הזמן וטובי העיר וכמתוכח כמנהגי הטוב מיום שבאתי בארצות אלו לברר כל הדינים מפשטי המקראות לסתום פי המקטרגים אשר רבו כמו רבו בחלק הכדור הלזה אבל עכשיו כי חזרתי לחט"ול פה העירה יע"א וכותלי בית מדרשי מלאים זיו ומפיקים נוגה מספרי תורתנו שבעל פה אשר באורה יראה אור כל אשר בשם ישראל יכונה. וגם שמע' הממונים והנאמן אחר דברי לא שנו והזמינו לי כאשר צויתים גופא דעובדא היכי הוה מרישא דסדרא כפי אשר נמצא באוצר הקהלה מזה עשרה שנים עד היום חובה עלי לברר הדברים הנז"ל מתוך ספרי הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם דברים ברורים כשמלה להראות לכל באי העולם שבדברי מתוך ויכוחי בפשטי המקראות כן הוא ממש לעיקר דינא באין נופל דבר ואען ואומר הנה אחד הרואה בעיניו יראה שמכל מ"ש בויכוח השכלי הנשען על יסודי תורת משה ונבואתו לבד מבורר יוצא שהחלטתי ה' החלטות או כמו שתאמר ה' פרטי דינים ואלו ה' א' שקדושי פאלומבא אשר נעשו במאמר הויקאריו הם קידושין גמורים מכל צד ופנה. ב' שאונס משפטיי ודתיי לא יקנה מעולם שם מעשה מעושה או באונס. ג' שקידושין אלו הנהוגים בישראל דהיינו קידושי כסף ושטר וביאה הם קידושין תוריים ונבואיים מאז היה ישראל לגוי אחד בארץ אלא שקידושי ביאה הוא אופן הקנין הג' אפי' דאם קידש באופן זה בפני שני עדים הוו קידושין גמורים עכ"ז מנדין ומלקין אותו. ד' שבקידו' אלו לבד בלי כל הצירימוניאר"י בז' ברבות והדומה קנתה האשה המקודשת דין אשת איש גמורה לחייב כל הבא עליה או מסיבתה בכל העונשים הכתובים בתורה הכל לפי מה שהוא ענין העון. ה' שענין איסור ב' אחיות תלוי בקידושין דוקא שתכף שקידש את הראשונה נאסר באחותה גם לבוא עליה בדרך זנות ואין לו תקנה ליקח אחותה או לבעול אותה אם לא בשתמות הראשונה הא לאו הכי אין לה שום תקון בשום אופן ע"י גט אפי' שיהיו גרושי הראשונה מחוייבי הדת כגון שזנתה וכדומה לזה עכ"ז כל זמן שהיא (ר"ל האחות הראשונה) בחיים חייתה אסור לבוא על אחותה האחרת ואם בא עליה והוליד ממנה בניו ממזרים גמורים והם תחת מקרא מלא לא יבא ממזר בקהל ה' הן אלה ה' סעיפי דינים אשר אני מחוייב להראות לעיני כל העם איך מבוררים המה כשמלה בתורה שבע"פ וזאת חובתי ואעשנה ואבא היום להשיב על הראשון ראשון והוא אם קידושי פאלומבא הם עשוים כדת של תורה וכתחז"ל או לא וע"ז נאמר דמצד מעשה הקידושין גופייהו אין ריח ספק בדבר שהרי נעשו במנין עשרה ואחד חכם מסדר הקידושין לעיני ממוני הזמן ונאמן הקהל כמו שבא מבואר בשאלה וא"כ מצד עצם מעשה הקידושין אין בו שום ערעור כי תלי"ת נעשו כדת של תורה ובתחז"ל ולא נשאר לפקפק בהם כי אם מצד עישוי ב"ד הויגאריו שקדמם ונעשו בכח ואל באיומים וגזומים כי הא לאו הכי היו מניחים אותו בבית הסוהר מקום אשר אסירי המלך נענשים שם ע"י עול הגאליר"א הידועה וע"ז גמר אומר לקדשה וא"כ נמצא שקידושי פאלומבא הם לפום ריהטא קידושין באונס גמור וא"כ יאמר האומר כי בטלו הקידושין מעיקרא וכמו שלא היו בעולם וא"כ ממילא יוכל ליקח את אחותה כיון שקידושי פאלומבא לא חלו מעיקרה הסכת ושמע קורא נעים כמה טענות מספיקות לחזק קידושין האלה כראי מוצק עד שיבלו שפתותיך מלומד די:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.