כרך של רומי · חלק ט״ז סימן ט׳

חאה נפשי אף רוחי! יודע שער עמי וגם חתנא דבי נשיאה ממשפחת רם אורח טוב נטה ללון מן האגף ולפנים כבן בית ממש הוא ידע כי אחר שעברנו צרות תכופות ורוח זלעפות עם החולי דע אשר חמק עבד בקרב מחננו בחרון אף שהיה בו סכנת כליון חרוץ רח"ל. יתירה עליו עול ציבורי שהוא עול ברזל אשר לא דמיתיו ולא עלה על לבי הן כל אלה שאוני והטילוני על ערש דוי בחוליי חולי התעלפות הלב קרוב לך' יום רצופים וכמעט הייתי בכל רע ובין לילה היה שנתוספו הדפיקות עד להפליא וכל עצמותי יאחזמו רעד ומשקל גופי אף בשרי כפור כאפר יפזר עד שהוכרחתי לצוות לביתי שכן דרך המומתין בחולאים פתאומיים כאלה רח"ל וחתן המלך נר"ו לימין מש"ה כותב ומעלה על ספר ככל היוצא מפי מאימות מות ודמעות עיניו טיף טיף כנהר שאינו פוסק ולולי ה' שהיה לי שבדרך נס שלח ה' דברו וירפאני ושבת העבר יצאתי לברך ברכת הגומל ה' ירפאני רפואה שלמה בעבור שמו הגדול ובעבור זכות הבני' בני הילדי' רכים שלא הגיעו לפרקן כן יאמר ה' בעל הרחמים למען רחמיו וחסדיו כיר"א: