כרך של רומי · חלק ט״ז סימן כ״ב

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

יהיה איך שיהיה לכל אפיא בנדון שלפנינו שהוא העתק וקיום מהפנקס העיקרי ואינו עיקר העדות שאליבא דכ"ע הוא דרבנן גמור ושלם באופן כזה אפי' מי שעיניו טרוטות ישר יחזה כי אומדנא גדולה הזאת עולה עמנו ואינה יורדת לסמוך בכל כחנו על ההעתק וקיו' וחת"י כהן הראש אשר בנדוננו בעיני' סגורות וכמעט סגר על הארי"ה מהימנ"א הזאת המדב"ר מבלי שום ריח ספק. והראיה שהביא מני"ר נר"ו מתשו' א"ר סימן ג' הביאה היד"א ח"א ד"ע ע"א או' מ"ב ראיה גדולה היא במה שכתב דמי שנהרג ע"י המלכות ובא השופט לעשות שטר אפוטרופוסות ומגיד בו שנהרג פ' היעלה בדעת שלא נהרג ומגיד עליו שנהרג? עכ"ד היד"א בשם א"ר כי אין הספר מצוי אצלי כמו שקדם. והוא ממש נדון שלפנינו בעיקר הדברים הכתובים על הלוחות שבפנקס העיקרי שבאוצר האוספידאל שאגב שמעיד שנעשה לו כל תיקוני דת הנוצרים קודם מותו שאינו ענין לעדות אשה מעיד שמת ונקבר וגם אנו נאמר. היעלה על הדעת שלא מת ומעיד עליו את כל הקורות? וא"כ מצד זה היא ראיה אלימתא רמה התם שטר האפוטרופוסות מילתא באנפי נפשה הוא כן הכא מה שכתב בפנקס בכל הקורות מילתא באנפיה נפשה היא ומה התם אגב אורחין למדנו שמת גם אגב אורחין למדנו שמת הכל שוה שני הנדונות שקולים הם ויבואו שניהם אבל אינה ראיה להתיר בחתי' הכהן הנצרי אשר בידינו לא מפני שהתם שופט והכא ראש בית החולים דכל שר וראש הממונה על דבר א' דינו דין בדינא דמלכות' (הרשב"א ח"א תרי"ה תר'ז ח"ב סימן שנ"ו מוהריק"ש ט"ל סימן שס"ד אשדות הפסגה סימן ט"ז) אלא ראינה ראיה מפני שנדון הרב א"ר ז"ל הוא מסל"ת בשטר האפוטרופוסות שהוא דמיון גוף העיקרי של פנקס האוספיד"אל לא כן בהעתק שבידינו הוא ע"י שאלה ומכוון להעיד. וכבר אני רואה שכת"ר נר"ו מסתפק בזה והוא דבר פשוט דלא דמו כאוכלא לדנא אבל לפי מה שכתבנו וחלקנו הדברי' לב' נקודו' ונקודה זאת האחרונה דקיימינן היא דרבנן בכל פינות חלקיה א"כ חזרו כל אומדנות שבעולם לתוקפם בכח ואל וגם כל אומדנות הרב ז"ל מכללם וראויות והגונות לנדון שלפנינו הא דלא מקבלי שוחדא והא דאי אפשר שיאמר מת על מי שלא מת והא דהביא לעיל היד"'א בשמו באות מ"א דלא נאסר כתב כ"א כתב פ' מת ולא כשהכתב בא לענין אחר וכאלה רבות כולם כמות שהם ראויות להחזי' העתק וחת"י הכהן הנצרי שבידינו כראי מוצק. אחרי שאינו מכוין להעיד כי אם מכוין לקיום ויותר ראיה היא תשובת הרב דבר משה והב"ד הנז' דכשיש הוספת דברים אפילו בשאלה מהניא לעשותו מסל"ת. וא"כ הכא דבהעתקה גופה שנתן בידינו ע"י שאלתנו יש בה דברים דתיים נוצריים לרוב שאין לנו הכרח בידיעתם ואית בהו משום נותר וכו' וכו'. הא ודאי איתתא דא שרייא באין מחריד. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות ואם מני"ר נר"ו מתון ומסיק ירא וחרד מסכים בהתר אשה זאת גם אני הדל באלפי אהיה לו סניף ואמטי לו שיבא מכשורה ותשובה מאר"ש תשמ"ח ועבי"ך ישמ"ח ס"ט:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.