כרך של רומי · חלק י״ד סימן נ״ד

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ונאמר דהנה אין ספק דמכל האמור ומדובר תורה יוצאה בהינומא וראשה פרוע כי אופן מאבד עצמו לדעת ככל חקותיו וככל משפטיו. הוא אופן רחוק ולא יזדמן כי אם אחת לששים או לשבעים הקורא לאלפין ולא בדרך גוזמא דהנה תנאיו רבים ועצומים הם. א' צריך שיאמר בפה מלא לעלות וכו' או כיוצא בדבר הזה. ב' שיעלה מיד ויפול או כיוצא לזה. ג' שתהיה העליה וכיוצא לזה דרך כעס או מצר. ד' שלא נתברר שעשה תשובה כלל ואחר כל זה לדעתנו המעט הוא ולדעת תשו' בשמים ראש תוסף תנאי ה'. והוא שנתברר שלא היה לו שום צרה וצוקה מנגעי בני אדם מאיזה מין שתהיה דאי קדם למאורע המר ההוא איזה צרה ותוכחה ובפרט אם ג"כ יתוסף דהיה לו שהות בין פגיעה למיתה ודאי תלינן דמסתמ' התודה כל דאתבר' צרותיו וצרותי צרותיו:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.