ואני אומר אין ענין זה כי אם סיעתא דשמיא להראות לנו שכל תשובה זאת כתבה המחבר ז"ל כמעט אגב ריהטיה בלי דקדוק כלל ועיקר שהרי אתה רואה לעיני השמש השגגה הגדולה הזאת לכתוב דברים שלא היו ולא נבראו ולא למשל היו שהרי לא הרמב"ן בס' תורת האדם ולא מרן ב"י בשמו כתב דברים הללו שלא להתעסק עמו לענין קבורה ותכריכין וחלום אחד הוא ואדרבא מרן ב"י ז"ל הביא כבד"ה תשובת הרשב"א והיא בח"א סי' תשס"ג דכשאמרו אין מתעסקין לכל דבר לא לענין קבורה ותכריכין אלא שאין קורעין ולא חולצין ולא מספידין כדתניא באבל רבתי ע"כ נמצינו למדין מדברי הרשב"א הביאו הבד"ה סמוך ונראה תרתי חדא שלענין קבורה ותכריכין מתעסקין הפך מה שהביא הוא משם הרמב"ן הובא בב"י מה שלא הובא ושהוא ר"ל הרשב"א לא לסברה דנפשיה קאמר לה כי אם בפשט ההלכה בפשיטו' כמו שהוא האמת זאת שנית שגם הרשב"א פירש אין מתעסקין לכל דבר היינו על הקריעה וחלוצה והספד ואלו אבילות לא שראה ואומר כדתניא בא"ר והוא ברור ובזה תמו תלונותינו על החתם סופר ז"ל:
כרך של רומי · חלק י״ד סימן נ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.