כרך של רומי · חלק י״ג סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הנה אם באנו לבטל המנהג מכל וכל ר"ל שכל מי שיצוה הגרירה והד' מיתות ב"ד גם בהיות המת בביתו ובחומותיו שלא נטה אזן לצוואתו הא ודאי אין כחנו יפה דאין לך מצוה לקיום דברי המת גדול מזה שהרי הכל הוא בשלו ואין נוגע לאחרים לא בגופם ולא בממונם א"כ דינא יתיב לקיים כל צוואותיו לכפר על פשע ולמחול אשם וכבר יצא הדבר מפומייהו דרבנן קדישי לקדושים אשר בארץ המה ומי יבא אחריהם? אבל מה שהדין נותן לבטל הוא דוקא אותו הפומביות לגרר המת מפתח ב"הק עד הקבר כצואת הרא"ה המובאה בס' בנימין זאב הנז"ל דלא תהיה צוואה זאת גדולה מתקנת חכמי התלמוד בחזרת העמידה שבא הרמב"ם ז"ל וביטלה כמבואר בתחילת ס' מעשה רוקח ובתשובות הרדב"ז הישנות סי' ך' וסי' צ'"ד (ובמ"א הארכתי על זה בכל מה שכתבו האחרונים בזה) ועיק' טעמו משום לעג הגוים וכשנעריך לעג הגוים שבנדון חזרת העמידה ללעג אשר בנדון שלפנינו יעלה באחד ומאתים ואת האלף ולאין קץ כי אין לך חרפה וקלסה לחיים ולמתים גדול מזה ומה כחו יפה של מת הזה לחייב לאחרים שיתבזו בפומבי עצום כזה והוא בזיון אדיר וחזק נוגע לכל הקהלה שאין אחריו כמוהו עד שאין צריך עליו ראיות ומי גבר יחיה ולא ירגיש בלעג הגוים ההחלטי הלזה? ועיין להרב חיים שאל ח"א סי' ל"ד שנשאל על רב המקום שציוה עליו שלא יספידוהו והקהל טענו שזהו כבודם להספידו וכמעט יש חילול ה' בין הגוים והמון העם. והרב ז"ל צידד כמה צדדים להראות במופת חותך דלית בקיום צוואה זו מניעת כבודם כיון שמספידין אותו בביתו ואז יאמרו בגוים כי זהו מקומן של שבחין יעו"ש נמצא דאי לאו טענת הרב ז"ל להכחיש החילול ה' שבין הגוים וגם טענת מניעת כבודם הויא טענת הקהל שפיר טענה אפי' בדבר שהוא בשוא"ת כמו מניעת ההספד כ"ש בבזיון מבהיל כזה לגרור המתים מפתח ב"הק עד הקבר בק"ע מפורסם כזה הא ודאי אין כח ביד המת לצוות כזה ואין בו ריח מלד"ה אלא אדרבא הוא חילול ה' אדיר ונורא כי ע"כ גוזרני בכח תורתנו הקדושה על קהלתנו רומי יע"א ועל כל אנשי החברות ההולכים לבית הקברו' שאם באולי היה מי שציוה כזה ר"ל שיעשו לו איזה בזיון פומביי כגרירה וד' מיתות והדומה שאסורי' לקיים צואתו חוץ מביתו בשום אופן שבעולם כי אם דוקא באם שאירע שאיזה איש מאישי ישראל הקטנים עם הגדולים אפי' רב גדול אם יצוה כזאת תכף הקרובים או אנשי החברה יודיעו הדבר לאנשי המעמד הקדוש הי"ו והם יצוו לעשות לו כצוואת הרב שולחן גבוה שהכל היה בביתו ובחומותיו מן האגף ולפנים ושום זר לא יקרב לראות מעשה זר כזה כ"א אנשי החברה הקדושה אנשים אשר יבררו אנשי המעמד הנז"ל הע"י כי עפ"י יהיה סדר הנהגת קיום צוואה זאת על פי האמור דוקא ותשקוט הארץ:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.