כרך של רומי · חלק י״א סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הנה השאלה הראשונה קלה בעינה להוציאה שהרי מקור דבר זה מעיין יוצא ממ"ש מור"ם בהגה"ה יו"ד סי' שפ"ר משם ריא"ז וז"ל ומצוה להתפלל שחרית וערבית במקום שמת שם אפי' אין אבל כי יש בזה נחת רוח לנשמה עכ"ד. וכבר ידעת דעל לשון מור"ם זה מקהו ביה אקהיתא רבני האחרוני' ז"ל דה"ן נסתר מחמתו. שהרי לעיל בסי' שמ"ו ס"ג כתב וז"ל. נוהגים להתפלל בעשרה כל ז' במקום שנפטר שם האדם והיינו על האדם שלא הניח קרובים ידועים להתאבל עליו אבל יש לו בשום מקום שמתאבלים עליו אין צריך וכן ראוי לנהוג ע"כ. הנה נמצא שמצוה זאת להתפלל בבית שנפטר האדם הוא כשלא יש אבלים והוא על דרך שכתב מרן שם סמוך ונראה מי שאין לו אבלים להתנחם באים עשרה בני אדם כשרים ויושבים במקומו כל ז' ימי האבלות וכו' יעו"ש. אבל אם יש אבלים ומתאבלין ומתפללים במקום אחר מה לנו ולבית המת? והרב מוהר"י עיאש בס' שבט יהודה שם תי' בשם רבו ז"ל ב' תי' האחד דבסי' שע"ו מנהגא קאמר אבל בסי' שפ"ד מיירי דמצוה לעשות כן דיש נ"ר לנשמה להתפלל במקום שמת והתי' הב' דמ"ש אפי' אין שם אבל ר"ל דאין שם אבל כלל לא כאן ולא במקום אחר וקמ"ל דאין תפילה בעשרה משום כבוד האבל בלבד כדי שיתפלל בעשרה אלא גם משום נחת רוח לנשמה ומיהו כשיש אבל במקום אחר ומתפללין אצלו בעשרה אה"ן דאין צריך להתפלל כאן דהרי יש נחת רוח למת עכ"פ כשמתפללין (האבלים) בכל מקום ומה לי הכא ומה לי התם א"ד עי"ש ה"ד ג"כ הרב שלמי יחיד דקפ"ד ע"ב ותי' ראשון אינו מחוור כלל שהרי הרואה יראה שהרי אם איתה דמנהגא קאמר ולא מצוה לה היה לו לסיים ולומר וכן ראוי לנהוג והוא על התנאים הקודמים במנהג שהביא והיינו אם לא יש אבלים אלא מחוורתא כהתי' הב' דהיינו היכא דליכא אבלים לא במקום הזה ולא במקום אחר דאז ודאי ראוי לנהוג להתפלל בבית שנפט' המת כדי שיהא נ"ר לנשמה. הא לאו הכי אינו ניכר והוא ברור כשמש. ומעתה לא מבעיא בנדון שלפנינו שהנפטר הלזה נפטר חוץ לזמנו וחוץ למקומו כנודע (ר"ל שנפל לכתר ואחר יו"ד ימים נמצא) הרי אין בית ואין שם מת כי ודאי כך ראוי לעשות לילך לב"הכ ולהתפלל הדברים ק"ו שהאבלים האחים המבורכים הנז"ל אינם שוכנים בשכונה אחת ואין מתאבלים בבית אחד כי הא ודאי טריחא מילתא ולית דין צריך בושש אלא עיקר מטרין דאייתינן עלה כאן לעת"ל אם יארע ב"מ איזה אבל מאלו השוכנים היום חוץ לחצר קדשנו אם יש לקבוע המנהג שיבואו להתפלל בב"הכ עם החברה הקדושה וכאשר הונהג באבלים אלו או לא?
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.