ועכשיו חזרתי לראות דברי הרב פ"מ בשורשן וראיתי לו שם שבסוף דבריו סיים וכתב וז"ל וכן יש לדקדק ממ"ש מת מ"ר וכו' דנראה דוקא אם מת מתוך רשעו הוא רלא כיפרה לו מיתתו הא אם לא מת מתוך רשעו אלא דחזר בו כיפרה לו מיתתו ומטמאין ומתאבלין עליהם עכ"ד. ואחרי המחי"ר לפי כל האמור ומדובר בפי' הסוגיא תו אינו דקדוק כי אם פשטא וריהטא דתלמודא מתחילת מימרת עולא עד סוף המשא ומתן כולו אין לי פי' אחר כי אם דוקא ביסוד מוסר זה במי שחזר בו אפי' שעונו אינו נמחק הרי הוא כישראל לכל דבריו לא נופל דבר והוא ברור אליבא דכ"ע ועפ"י מונח זה נושאים ונותנים בשמעתין כולם פה אחד:
כרך של רומי · חלק י׳ סימן י״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.