אני תמה על זה דמאי נפקא מינה דאף אם יהיה מכר גמור הא אין לך אונאה גדולה מזו אף ביטול מקח כיון שאינם מגיעין בדמי שווין אף למחצית המעות ויכול לתבוע המותר אבל עיקר הענין דל"ש מכר ל"ש הלואה כ"י הלז לא ניתן לכתוב כלל כדי לתבוע על ידו דמי ההלואה ואין הנאמנות הולך כלל על זה רק לטובתו ולזכותו בענין המשכנות ועיקר סמיכתו עליהם ושלא יהיה ללוה עליו שום דין ודברים עבור המשכנות כפי מחשבתו שהיו שוים יותר מדמי ההלואה ושלא לזכות בשום תביעות מעות ולשון הכ"י מוכח על זה כפי אשר העתיק לי ואם המלוה תובע שום דבר נוסף על דמי המשכנות אינו אלא תביעה בע"פ והלוה נשבע ונפטר בטענותיו.
חוות יאיר · חלק צ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.