חוות יאיר · חלק צ״ג סימן ו׳

ואין להקשות עוד מגמ' פרק י"נ דף קכ"ז היו מוחזקין על זה שהוא בכור ואמר אביו על אחר שהוא בכור נאמן לר"י דק"ל כוותי' ופי' רשב"ם לא בעדים אלא בקול בעלמא כעין שאמרנו למעלה דהוי קרי ליה בוכרא עכ"ל. די"ל דלא ר"ל שאמר בפירוש בלשון הכרה בני בכורי הוא דפשיטא דתו לא מהימן ועוד דבכה"ג לא נקרא קול בעלמא רק שאמר דרך שמיעה כך. כהנך עובדי שאמר לך אצל פלוני בכורי ובכה"ג מש"כ באומר בוכרא הוא שזה עיקר דבריו להעיד עליו מי הוא כיון שהגיד וכו' ובזה נקיים דברי הרשב"ם והרמב"ן שניהם לומר ולחלק בכך ע' טור ס"ס רע"ז שהעמיק דברי הרשב"ם בקצרה יותר מן הראוי דלפי מה שהעתיק פשיטא הי' נראה דלא פליגי ומ"מ מה שקיצר נראה דס"ל בכוונת מ"ש רשב"ם דהוי קרי לי' וכו' כמ"ש ודו"ק.