והנני שואל היום שאלה אחת שהם שתים ושתים שהן ארבע אבות ותולדות'. הא' אלו היו הסנהדרין יושבים בלשכ' הגזית והי' בא מעשה כזה לפניהם ואלו בא אביו לקבול על בנו על המקרה בלתי טהור הזה בוודאי פשוט שהיו דנין את בן סורר ומורה הנ"ל ע"פ דין התורה אשר יורוך מכה אביו ואמו שפי' במ' בבא מציעא וא"ו פי' או אמו ולאו דוקא אביו ואמו יענש ואלו יצא דינו ליסקל ובא אביו אח"כ בטענות אלו [צ"ע איך ס"ד זה וכבר אמר הוא ואשתו בנינו זה סו"מ] להצילו ממיתה באומרו דלאו אביו הוא כי הוא בן תמורה כנ"ל הנאמין אותו להצילו ממיתה משונה זו א"כ לקתה מדת הדין. או דוק לאידך גיסא הנאמין אביו לפסלו מן הכהונה ומן התרומה בזמן הזה מלעמוד לדוכן ומלברך ראשון ומליטול מנה יפה ראשון ולהעבירו מנחלתו ואף גם כי אביו צוה לבנו הקטן לפני מותו ואמר גלוי וידוע לפני אלהי אבי ולכל העולם כולו מפורסם הוא כי עבד נאמן אני לה' וירא את ה' מנעורי יראתי זחלתי ונבהלתי על רוע המעשה אשר נעשה וכן לא יעשה והתפללתי לה' אלהי שלא יצא קלקול מתחת ידי ושמע ה' בקול עבדו בשני דברים הא' דלותי ולי יהושיע שלא אניח נכסים לירושה אחרי פן מחמת ירושה יבואו ח"ו להחזיקו לכהן עומד ומקריב ע"ג המזבח ומחמת שלא יירש כלום יעמוד הדבר כאשר קם ושב ואל תעשה עדיף בכל התורה כולה גם אקוה לאל שלא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות וכן היה שנפטר אותו צדיק בעוני גדול ואף גם לבנו הגדול היו לו רק חמשה בנות ואין לו אפי' בן אחד ולקטן היו לו בנים עד שבעה.
חוות יאיר · חלק צ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
