חוות יאיר · חלק צ״ב סימן ב׳

הנה באתי מרעיד ומחריד לעורר הארי מתוך קופה של בשר בישרא שמינא אפתורא דדהבא לשאול שאלה אחת גדולה בעיני אעפ"י שהוא קטנה בעיני דמר ואולם מיום עמדי על דעתי ולמדתי וצללתי במים אדירים בי"ם הש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים ובתשובות חדשים וישנים לא מצאתי דמיון וחובר חיבור בענין עסק שאלה זו אשר אני שואל מאת הוד רום כ"ת לגודל חומרתה וכמה ענפים שרשים וסעיפים מסתעפים ממנה וזאת היא. ראובן שהי' מוחזק בכשרות ובישרות כל ימיו ותמיד היה יושב ועוסק בתורה ובמצות והו' כהן לאל עליון והיה לו שני בנים גדול וקטן שם הוא ועבד הרוצה להיות חפשי מאדוניו כאשר נבאר לפנינו וכאשר הגיע זמן חתנותו של הגדול רצה מאביו הנ"ל להלבישו ולפרנסו יותר מכדי יכולתו ואביו הגיע לתכלית העניות עד שכמעט לא הי' לו לחם לאכול ובגד ללבוש ועכ"ז נתקוטט עמו ובתוך הקטטה והמריבה גדולה קם בנו על אביו והכהו באגרפו בין כתפיו יותר מג' פעמים מכות אכזריות באין מוסר והנה אמם ובנותיו ואחיו הקטן קמו ונתבהלו חיל ורעדה אחזקתם חיל כיולדה ונתכרכמו פניהם ואלו לא היו יראים יראת ה' וישראלית מצד הטבע היו דוקרים אותו בעצי עריסותיהן שבידיהן אך לגודל החרדה אשר נפלה עליהם התחילו לבכות בכי גדול עד כי אביהם הגדיל לבכו' ואמר ראו גדולי שגדלתי ומשורש נחש יצע צפע כאשר יתבאר ואמו ובני' אמרו רשע הלא תראה גודל העניות שלפרנסת היום אחד אין יכולת אבינו מגיע אף כי להלגיש רשע גדול כמותך לי"ב מי יכול להגיע ולא יכלו דברו אתו לשלום מיום ההוא והלאה כי גדלה אש התבערה בקרבם ובתוך כך קראו אביהם ואמם לבנים הקטן אל השדה שדה העיר ואמרו אליו אל תצער ע"ז מה שראו עיניך כי בוודאי אלקים אמת ותורתו אמת ואין הקב"ה עושה תורתו ח"ו פלסתר כלום יש בן שמורד ומכה לאביו אך כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש.