חוות יאיר · חלק צ״א סימן י״ד

עוד הי' נראה לחדש סברא נכונה אלו ניתן רשות להכרע מדוכה קטנה להכריע ולומר דלא אמרינן דדייק וקפיד במשמעות המלה אף בלי יתור רק במלה שאין בו זולת התייחדות הדבר בלי שום פעולה או מעשה או שם כגון לי ולו ולך ולהם מש"כ בשנכלל ג"כ בו שום ענין או מעשה כענין אתן או תתן לא דייקינן כלל [גם לא מצאתי בש"ס שרז"ל למדו דיוק בכה"ג] ולכן אפי' בגט היינו אומרים בנותן גט ע"מ שתתן לי וכו' ומתה היא באים יורשיה אם נסתלק הבעל ונותנים לו והבעל אסור באחות גרושתו. רק דכל זה ג"כ נדחה מדברי הפוסקים הנ"ל דגם כשהתנה ואמר תת"ן דייקינן ש"מ דלא ס"ל לחלק בין מלה למלה ובין יתור מלה או לאו והכי מצינו בקצת דרז"ל ע"צ המיעוט שדרשו ג"כ מעוט' אע"פ דאין המלה כולה מסוגל לכך רק אות האחרון כגון ביתך ולא ביתה דגנך ולא דיגון נכרי ורבים כאלה.