חוות יאיר · חלק צ״א סימן י׳

ומפני ששמעתי שרבים בתורה חולקים וס"ל דיש לאל ידי יורשי היתומה להוציא המקום מיד לוקח שני אמרתי הלא דבר הוא. וחזרתי על כל צידי צדדים לחקור לדעת זאת דלא קטלי קניא באגמא ננהו אבל יגעתי ולא מצאתי דבר נכון ויתד אשר יתלו בו זייניהם ושלטיהם דא"א לומר דס"ל מפני דלא מצינו שאמר כמר זלמן הלוקח לשון לי רק הב"ד כתבו שהתרצה וכו'. אין בזה כלום דמש"נ דע"כ מריצוי דידי' שאמר כך כתבו הב"ד כך ואם רוצים לפרש ולדקדק לשון ריצוי דר"ל שהמוכר התנה כך או הב"ד בכך היתומה דעלייהו רמי לאתנויי והלוקח נתרצה ולכך ע"כ מ"ש ויתן לו ק"י ר"ט לאו דוקא לו דלא אמרינן דקפיד מוכר בדבריו בענין שהוא נגד יורשיו וב"כ וכמ"ש למעלה דאין זו הסברא הבדויה כדאי להוציא הקרקע מחזקתה לומר שעיקר התנאי התנה המוכר ושהלוקח נתרצה בהרכנ' הראש או באמירת הן נגד לשון הנכתב בפי' במעשה ב"ד שהלוקח נתרצה ומוכר מאן דכר שמיה.