חוות יאיר · חלק פ״ט סימן ב׳

האמנם קשה מאד כתורמס לכתוב אם לא ישבע יתחייב חדא דכבר נהגו לכתוב שבועה לזמן יום הכניסה דראשון דמשמע דלא סגי בלאו הכי וא"כ ע"כ נכתב אם לא ישבע לזמן הנ"ל יתחייב וכו' וזה דבר זר שמפני שעבר זמן שבועה יתחייב לשלם. ועוד שנית איך נכתב שאם לא ישבע יתחייב פן ואולי יהפך שבועה על שכנגדו דאי שתק מצי להפכו כל זמן שלא נשבע ואי נשאל לנתבע אם רוצה לישבע אם להפכה קשה הדבר מאד להראות מקום לבעל דבר כמבואר סימן י"ז וסי' פ"ב (וברור לענ"ד דאם אין הנתבע רוצה לישבע ואין בו דעת להפך שבועה דאין אומרים לתובע לישבע רק חייב לשלם) וכ"ש הס כי לא להזכיר בפסק היפוך שבועה אם לא זכרו הנתבע ועוד הרי אפי' הפכה מצד למיהדר ביה כבי' כ"ב. ועוד דאם נכתב ענין היפך שבועה נצרך לכתוב ג"כ אם מבקש התובע מנתבע רק קבלת חרם (אף דלא בריר כי לא מצאתי רק חרם סתם) ובשד"א נצרך לבאר כל מ"ש בסי' פ"ב ס"ט ופ"ז סי"ב. לכן נבוכות כל עשתנותיי [לא השיב רבינו על זה ואפשר לרוב פשיטתו כי אף שקובעין זמן שבועה מ"מ בסיפא דא לא ישבע כותבין סתם ולא בזמן הנ"ל רק התובע רודפו לשבועה או לממון ואף שכותבין אם לא ישבע נתחייב ממילא משמע כל זמן שהשבוע' מוטלת עליו ומ"מ אם ירצה יהפכה] באלה ורוממות מכ"ת בטובתו וענותנוי' יאיר עיני בתורתו ויודיעני הנהגתו וענתה בי צדקתו: