וע"ד ספק השני אם חייב המוכר לישבע בלא"ה כגון (כוונתי שהלוקח אינו רוצה ליתן המעות ולישבע אח"כ ודאי אם רוצה המוכר לכופו ללוקח לפרעון מחויב לישבע שאין ערמה ויספיק גם לב"מ) דזבן ק' בר' ועדיין לא פרע הלוקח אם יוכל בן המצר לגלגל גם שבוע'. נלע"ד אם המוכר הי' חייב שבוע' יכול המצרן לגלגל עליו כי גלגול שבועה דאוריי' הוא. אמנם מעיקרא דדינא פירכא שמכ"ת תפס במושלם שם בשאלתו שאם זבן שוה ק' בר' והלוקח לא נתן עדיין המעות שצריך המוכר לישבע ולענ"ד שזה אינו כי אין למוכר עסק עם המצרן כלל אע"פ שלא קיבל עדיין המעות רק המוכר תובע את הלוקח שיקיים מקחו ויתן לו מעותיו והלוקח מחויב ליתן לו ואח"כ יש דין בין הלוקח והמצרן וזנלענ"ד פשוט ואם יש למכ"ת להשיב ע"ז יודיענו ואם יהיו דבריו נכונים אודה ולא אבוש ואקבל האמת כי כן דרכי לקבל האמת ממי שאמרו מכ"ש ממכ"ת שתורתו אמת יהגה חכו חיך מתוק. ותו לא מידי כעת רק מי שהכין כסאו בשמים יגדיל וירום כסאו עד גרם המעלות כנפשו ובקש' אוהבו נקשר בעבותו' אהבתו שאינה תלוי' בדבר בטל:
חוות יאיר · חלק פ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
