חוות יאיר · חלק פ׳ סימן ז׳

ואף ע"פ דק"ל דכל לשון שהוא כולל יותר ליפוי כח בעל השטר וסתמא משמע כך לפי דעת השומעים דנין אותו כך כמ"ש בסי' מ"ב ס"י הג"ה היינו כשהפירוש עולה יפה בלשון השטר כענין שכ' הרשב"א שמ"ש בשטר עד סוף העליונה כל העליות בכלל מש"כ נגד הלשון השטר פשיטא דלא אמרינן שיהא כוונת הנותן והרי כאן שנכתב כל השטר בלשון חוב אפי' ידעינן שכוונתה היתה למתנה לא מהני כמ"ש מהרי"ק הובא בש"ע ס"ט שם אף כי מרת שרה צווחה לפנינו והשטר מסייע לדבריה ואין כאן מקום אפי' לשבועה וכמ"ש. ואין לפקפק ולומר אחר שהקול פשוט שמרת שרה נתנה חצי בית לבנה לוי הוי כשטר מתנה ודאי שזה לא יעלה על דעת אף אם מונח קיים שהקול פשוט לא מהני רק לבטל מגו כבסי' ע"ב סי"ח בהג"ה ואף כי בסי' ע"ט ס"ט הג"ה כ' רמ"א דקול מפורסם כבאו עדים דמי הלא כבר תמה על זה בש"כ ואף אם הונח דיש כאן קול מפורסם ודמועיל כמו עדים, וכמו דיש לדקדק משו"ת הרא"ש סוף סי' צ"ט ובסמ"ע ר"ס ק"מ ודאי דלא אזלינן בתריה עד משמעות השטר אף כי אין כאן לא קול מפורסם ולא קול סברה רק ע"פ שטר הנ"ל ועדיו הוא דמפקי לקלא ואזלינן בתר משמעות השטר.