חוות יאיר · חלק ע״ח סימן ה׳

וגם לא בעי שלא קיבל עליו עד ששלחו אחריו מש"כ כשלא טענו רק הנתבע הודה להתובע על טענתו ולא יצא פסק בההיא מיירי ההיא דפ' ז"ב לזה בעי שישלחו אחריו וכו' והיו קבועי' לפרסומא מילת' דמצד זה נעשה כמלוה בשטר אם מצד הפרסום או מכח ב"ד יפה ובזה צריכים עכ"פ שלשה כמבואר בש"ס ר"ד ל' בסנהדרין וכ"כ כל הפוסקים וש"ע סי' ל"ט סי"ב וכמ"ש בא"ז שם בשם רבינו ברוך מרעגינשבורג ומשמע שהא"ז חולק ולפענ"ד דדין שניהם אמת לפי מה שכתבתי. וכל זה אפי' לא היה ביד הזוכה פסק דין מצד עצמו דקלא אית ליה רק דמ"מ מצד טענת שמא פרע ודאי א"א לגבות לקוחות אם לא כשכ' ההודאה של הלוה וכ"ש הפסק דין די"ל אפי' אותן דס"ל דיכול לטעון פרעתי נגד פס"ד כבסי' ל"ט ס"י מ"מ י"ל דמילתא דלא שכיחא הוא שיפרע זה ויניח הפס"ד תחת ידו ויסמוך על דמצי טעין פרעתי דלאו כולי עלמא דינא גמירא ולכן מסתמא חוקר אצל הב"ד אם נתנו לו פס"ד ולוקחו מיד התובע ולכן טורף לקוחות דמילתא דלא שכיחא לא טענינן ליתמי וגם הלקוחות לא יוכלו לטעון.