חוות יאיר · חלק ע״ז סימן ו׳

מש"כ אחר שזינתה ודאי אינו נאמן לומר שגירשה מקמי הכי אפי' היא מודית להציל נפשה מש"כ אם גט בידה בלי זמן ודאי נאמנים הוא והיא לומר שגרשה אפי' זמן רב לשעבר כמ"ש התוס' בגיטין די"ז ע"א ד"ה משום בת אחותו וא"א לפרש שם שיחפה אם ידע שזינתה טרם יצא הקול ממורא פן יצא הקול דמלבד דוחק הגדול גם הוא נסתר דשם זנות בעדים והתראה מיירי כמ"ש תוספות שם רע"ב). ולכן כשם דשם אמרינן מדלא הימנינן ליה לשעבר לא מהימנינן לי' גם להבא ואינו נאמן לגמרי ה"נ נאמר בנדון דידן וא"כ הכל שרי. אבל באמת אין ענין דמיון לשם אא"כ היה בעלי היינות שניהם אומרים איני מאמינך דאז היה ממש דומה לשם כמ"ש בפי' הרשב"ם וז"ל כיון דלא מהימנין ליה בגירושי למפרע וכו' והשתא נמי לא גירש דאיהו לא טעין אלא גירושי למפרע ה"נ בנדון זה וכשם ששם לחומרא אמרינן כך ה"נ כאן לקולא (אף עם כל זה לא דמי דשם הזמנים מחולקים ואפשר להעלות על דמיון שגרשה לשעבר והיתה פנויה בשזינתה אח"כ או גרשה עתה וכשזינתה אז א"א היתה רק להבא פנויה היא ובאנו ואסרה בכח מיגו דלא מהימן להמיתה גם בזנות דאח"כ דלא פלגינן דיבורא מש"כ כאן נגיעה אחת וחביות אחת אין ציור לחלק כלל וכמ"ש) מש"כ באשר פה אין בעל היין ששרת זה אצלו מכחישו רק בלבו מאמינו וניכרים דברי אמת ודאי לדידיה היין אסור בשתיה וגם לשני אם בעל נפש הוא. ומ"מ מצד הדין מצי השני למימר אין אני מאמינו ויין שמחביות הנזכר שרי. ופלגינן דיבורי' דגבי עבד פ"ק דגיטין ס"ד ח' אינו ענין לזה וכן בכמה דוכתי שארז"ל דלאו לכל מילי מהימנין לה כמ"ש תנשא ולא תיטול כתובתה ובגיטין נאמן אתה להפסיד שכרך וע"ע ח"מ סי' רע"ט ובכמה דוכתי ואין זה ענין לפלגינן דיבורי'. כנלפענ"ד: