חוות יאיר · חלק ע״ו סימן ז׳

ואע"ג ששם על הגליון בקש לכוון דברי האו"ה לדברי מהררא"י בתה"ד אינו מדברי הגאון מהרר"י בעל או"ה רק הם דברי מהר"ר עזריה דלא ידעינן ליה ושגה בזה. ולדעתינו הנ"ל לא יסתרו דבריו אהדדי כלל והגאון נשיא ישראל לרוב קדושתו ולגודל חסידתו תפס כל צד חומרא וכל דבריו תמוהין כמ"ש למעלה וידעתי נפשי שאיני כדאי להרהר וכ"ש להשיב על חסיד מהרר"י אבל ההוראה ברורה ת"ל והדין פשוט לכל ישראל אף כי הגאונים הרב הב"י והרב רמ"א הרהבוני לעמוד מנגד. ובאמת גם בשיקלא וטרי' של הרב בעל תה"ד הדבר מוכרע לענ"ד להיתר שאפי' לסברת רש"י דס"ל גבי ראיה אין סרכא בלא נקב דוקא גבי ריאה שדרכה בכך לרוב ליחותי' כפי' רש"י אבל לא מסתברא סברא האחרת לומר דאפי' לפי' ר"י ורמ"ם דיש סרכא בלא נקב מודה בשאר איברים דיש לומר מ"מ אפשר לסירכה להיו' ע"י בועה דכשירה במעיים או מכה שנתרפא כדמוכח בשמוע' דריאה הסמוכה בגמ' דמ"ח והכי לדידן דממעכין בכל סרכות אפי' בשלא כסדרן א"כ אף דמדמינן סרכות כל האיברים לסרכות דריא' היה לנו למעך בה אולי תנתק ומכ"ש שארית ישראל לא יעשו עולה בהוראות בשארי דקין שנסרכו דאף בעל תה"ד לא אסר רק בנסרכ' לדופן או למקום אחר וכן במרה כה"ג דהוי כמו סרוכה שלא כסדרן דלית לה בדיקותא כלל מש"כ הני דקין דמונח נייחי אפי' נסרך מקצה לקצה הוי כמו סרוכה כסדרן דהיינו רביתייהו וכשר לכל הפירושים וכה"ג מחלקינן בין נקיבת עורות דוושט זה שלא כנגד זה דטריפה הואיל דפעי' בי' גמדא לי' מש"כ כה"ג גבי ריא' יש לומר הואיל שהריאה עולה ויורדת תדיר לא מצא' מנוח ע"כ סוף הסרכה להנתק ולעשות נקב לתוכו וכן לדעת רש"י שהרי מודה בדהיינו רביתייהו דכשר באיברים דמונח נייחי הקרום מתחזק ואפי' בעל תה"ד שאינו מודה בזה מ"מ מודה בדקין שנסרכו להדדי דהווי כסרוכה דריאה כסדרן וכשר.