חוות יאיר · חלק ע׳ סימן ח׳

ומ"מ אין צריך ראיה דאחר שנעשית מחמת גמר דבר מצוה ודאי ה"ל ס"מ וכן נ"ל סעודה שעושה בעל הנס ביום שנעשה לו נס או סעודה שעושה מי שנתן ס"ת וכלי קודש לבהכ"נ. וכן סעודת חבורה שלומדים יחד כשגמרו ספר, מש"כ יום המוגבל לחבורה בכל שנה או סעודת בן שבעים שיש להסתפק אפי' זה הבן שבעים מברך שהחיינו כי כך נ"ל מ"מ לא יחויב שיהיה סעודות מצוה לכן ראוי לדרוש בהם. וסעודות ליל שלפני מיל ויום שלישי למילה לא הוי ס"מ שאינם רק מנהג. וסעודות חתונה בזמן הזה שערבה כל שמחה אין ענין לבא לדיני ברכת שהשמחה במעונו וז' ברכות דבגמ' ובטור וש"ע סי' ס"א רק סעודת לי' סבלונות שלפני יום החתונה אחר דהו מנהג נתינת סבלונות בכל מדינות אלו והוא מעין קדושין שהרי פליגי בגמ' אם חוששין לסבלונות גם קרינן שם הסעודה על שם מעש' זה יש להתירה אפס זולתו. וליל שבת של בן זכר פסק בת"ה סי' רס"ט שהוא ג"כ ס"מ ולדעתו הוא ישוע הבן דבגמ' דב"ק ד"פ לר"ת (ולדעתי צ"ל ר"ח כי כ"כ בערוך ערך שבע בשם ר"ח וזה אישתמיטתי' להתוס' שכתבו על פי' רש"י שפי' פדיון הבן שכ"כ הערוך ומ"מ גם זה אמת וא"א להגיה בערוך ר"ת שעדיין לא הי' וע' בכה"ג עוד בספרי חה"ש סוף דק"ה ובספרי מ"ק הוכחתי שמ"ש התוס' בקידושין די"א ע"א בשם ר"ח דפי' קובויסטוס משחק בקוביא ור"ל קובוי מלשון קוביא [ובפנים חדשות דכ"ו ע"ב מראה מקום בפי' מלת קוביא על תשובות המזרחי ח"א סי' נ"ז. ואין התשובה בידי ולעד"ן שהשם נגזר מלשון העקוב למישור ומפני שהשטח הפרוס שוה לכן כל דבר הבולט ויש לו ג' מרחקים אורך ורוחב וגובה ובולט למעלה דומה להר כמ"ש רז"ל בתענית ד"ג מעלי תלגא לטירא כה' מטרי לארעא ופירש"י ראשו וד' צדדיו והיינו דמות קוביא מונחת וגם בלשון יון נקרא חשבון של דבר שלו ג' מרחקים קוביק ובעלי הנדסה כיונוהו מעוקב. רק הקוף נוספת בלשונות כמו בל"א צארניק פארשטענדיק פארגעסיק גלארניק קרעציק והוא שם תואר ה"נ חשבון קוביק. וענינו חשבון של דמות קוביא. ובלשון הקודש ניתוסף העי"ן העקוב ואפשר שמזה כל הולך הדרך לא ישר נקרא עוקב כמ"ש ויעקבני זה פעמים ואפשר שמזה ג"כ בא עליו בעקיפין כי ב' ופ' מתחלפין כמו הבקר לענין הפקר רפ"ו דפאה].