אכן בהגה' מרדכי כ' שסעודת שעושין בחנוכה ה"ל ג"כ סעודות מצו' מפני שנהגו לומר שירות ותשבחות באותן סעודות ועוד שהרי אסור להתענות בהם וכו' והוא טעם קלוש שהרי סגי בטעימת פרקי רק פ"א ביום ע' א"ח סי' קפ"ח וכ"כ רמ"י סי' תר"ע שנחלקו בסעודת חנוכה ונוהגין לומר שירות ותשבחות וכו' ומשמע די"א שס"ל שהם ס"מ גם זולת זה ויש קצת ראיה מגמ' דר"ה די"ח ע"ב דמשני שאני חנוכה דאיכא מצוה וא"א לומר שר"ל הדלקת נ"ח שהרי מקשה ותיבטל איהו וכו' ודו"ק יוכ"כ רש"ל שם דסעודות בר מצוה אחר שאינו נעשה באותו יום שנעשה בן י"ג שנה ויום אחד אינו סעודות מצוה אם לא מצד הדרוש וכ"כ שגם סעודות הסיום אפי' יחיד שסיים מסכת' שלמד נקרא ס"מ לכל ת"ח המסובים בסעודה. ועמ"ש בזה לקמן. הן אלה קצות דרכי הפוסקים מ"ש בזה ונדקדק קצת בהם.
חוות יאיר · חלק ע׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.