חוות יאיר · חלק ז׳ סימן א׳

תשובה על שהקשה מכ"ת על מה שאמר הש"ס בפ"ב דב"מ [דף ל"ב] טעמא דכתב רחמנא את שבתותי הא לאו הכי ה"א דדחי ואמאי הא כיבוד אב עשה והשבת אבידה עשה ול"ת וכו' והקשה מכ"ת דלמא מיירי בא"ל אביו המתן עד שיתייאשו הבעלים ואח"כ טול דאינו עובר רק בל"ת ולהכי איצטריך קרא. תמה אני אם זו קושיא לפי הבנת מכ"ת דהמובן מקושית הש"ס קרא למה לי א"כ נקשה אנן דמ"מ איצטרך קרא בכל דבר פשע שאיננו רק ל"ת לחוד כגון אמר לו לבש שעטנז שתה נסך ועוד דאם אין לנו לישב רק קרא למה לי נקשה מיניה ובי' דאיצטרך להיטמא ופרש"י להשיב אבידה ויש כאן ב' עשין ונהי דטומאת כהן עשה ול"ת ה"א אוקי עשה ועשה שני' דחי ל"ת ובכה"ג לעיל בסוגיא והתעלמת פעמים שאתה מתעלם שקיל וטרי הש"ס ומסיק דלא איצטרך רק לחדא מינייהו. אלא ע"כ לא דמי דשם קרא והתעלמת אינו רק כרומז על דבר נעלם וחידוש לפעמים אתה מתעלם ומבאר הש"ס בתלת גוונא והוכיח דע"כ לא אתא רק לחדא מינייהו ואין לנו עוד זולתו לדעת רז"ל לומר עוד אופן שיתעלם ולכן אמר שם קרא למאי אתא דע"כ נאמר דקרא לחדש דין אתא. מש"כ מ"ש הש"ס טעמא דכתב רחמנא את שבתותי כו' לא אמר קרא למאי איצטרך ולא הקשה על גופא דקרא דודאי איצטריך על כמה עבירו' שאין בהם רק לאו גרידא רק על לשון הברייתא מקשה שהביא הנך תרתי היטמא ואל תחזיר ואע"פ דנקטינהו למשל מ"מ הקשה איך נקט אל תחזיר והוא דבר שא"צ קרא שלא ישמע לאביו ומה לו לעשות דוגמא בדבר שאליו א"צ קרא. וא"כ גם מה שהקשה מכ"ת ל"ק דאין קושית מכ"ת קושיא רק באם היה הש"ס מקשה למה לי קרא ולבינו לא כן יחשוב רק על הברייתא מקשה שא"א לפרש לשון אל תחזיר המתין עד שיתייאשו הבעלים וטול דודאי לשון אל תחזיר אחר שנטלה משמע ובכה"ג אמר הש"ס והשיבותו דאתי לידי' משמע וכדמוכח בסוגיא דהמתין גופיה ודו"ק. ואפשר שפלפל מכ"ת והיפך בחלוקו בזה בדרך חריף יהי לו אשר לו ואיני מתגנדר בפלפלא חריפת' של אחר והאמת אתנו ת"ל.