ומה שכתב הש"כ לדחות הוכחת הרא"ש ממ"ש בהגה' הרא"ש ובמרדכי דמיירי במוכרח לקבלו אם זה האומן אומר שטוב הוא ומייתי המרדכי ראי' מהא דסי' קמ"ו סי"ז וקרי לי' הש"כ ראי' נכונה נ"ל דאינו ראי' שהרי שם נתן היועץ טוב טעם למה יעצו והוא לטובת עצמו ושם לא מיירי בטעות רק שבמרד ובמעל עשה זה שיעצו וכמ"ש הסמ"ע דלא טוב עשה בתוך עמיו ונ"ל אם המטבע שהראה זה שאמר טובה היא ניכרת לכל מביני מטבעית שרע היא ודאי חייב לשלם דמזיד הוא כי לא שת לבו אלי' כלל ואין בזה שום תנאי וכל שהוא יותר מומחה כ"ש דחייב ואין הטעם מפני שלא הי' מוכרח ואין ראיה.
חוות יאיר · חלק ס״ד סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.