חוות יאיר · חלק ס״ד סימן ב׳

תשובה: גר' בפ' הגוזל קמא דצ"ט ע"ב המראה דינר לשולחני ונמצא רע תני חדא שגם אומן חייב ותניא אידך אומן פטור ומשני דהא דאומן פטור כגון דנקא ואיסור דלא צריכא למיגמור כלל וכו' וכתבו התוס' לא שייך הכא לשנוי כאן בחנם כאן בשכר דהכרת המטבע צריך בקיאות גדול ולית ליה למחזי אם אינו בקי כדנקא ואיסר וש"מ שהטעם הוא דחייב מפני דלא ה"ל לראותו דוגמת מומחה בב"ד שטעה בשיקול הדעת מש"כ טעה בדבר משנה ע"כ סיבה מן השמים הוא והוא גבי מטבע כדנקא ואיסור דלא פשעו בדבר. והנה לדעת התוס' דנקא ואיסור אפילו קבלו שכר פטורים. ובתר הכי אמר בש"ס ר"ל אחוי דינר לר"א אמר מעליא היא א"ל חזי דעלך קא סמיכנא וכו' משום דס"ל כר"מ דדאין דינא דגרמי. ופסקו הרי"ף והרמב"ם דדווקא כדאמר חזי דעלך קא סמיכנא והרא"ש וסייעתי' חלקו על זה וס"ל דאחר שאינו בקי חייב אע"פ שלא א"ל עלך קסמיכנא וכ"פ התוס'. והש"כ הכריע בסי' ש"ו ס"ק י"ב כהרי"ף והרמב"ם יע"ש כי הוכחותיו חלושות ואין מבוקשי להכניס ראשי בין ההרים כי יש להקשות טובא על דעת רי"ף והרמב"ם דאם יעלה על דעת שיש חילוק ה"ל לש"ס לתרץ ברומייא דברייתו' ולחלק בכך ולא יחלק לפרש הא דפטור כגון דנקא ואיסור רק בדלא אמר עלך קסמיכנא לא חש זה לדקדק כלולי האי.