והנה אחרי מות הבעל פרע אחיו אשר ירש אותו את שטר של כ' אלפים ר"ט אשר נתן אחיו לגיסתו אשתו מלבד כתובתה ולקח כל העזבון לביתו ולתקופת השנה לקחה האשה איש אחר והכניסה לו סך מסוים והשאר שיירה לעצמה ובעלה זה השני עשה לה שטר סילוק בכא"ה. ובהמשך זמן רב אחר ליקוחין שניים של נכדו הנ"ל נפרע סך רב מחובות של כ"י של ערלים שהיו מונחים עדיין בלי חלוקה כנ"ל ובכל פעם שחלקו ביניהם נתנו לאחי בעל הראשון גם חלק שהי' מגיע לגיסתו כן נעשה פעם אחר פעם ובכל פעם היתה האשה ובעלה צווחים ככרוכיא שיתנו לה חלקה כחח"ז שעדיין השטר בידה או נ' אלפים ולית דמשגח בהו באמרם כי כל מה שירשה האשה זכה בעלה ירשם אחיו ובכלל זה גם מה שבא לחלק האשה בסך שני אלפים ר"ט שלקחו הקהל כנ"ל ששייך לה חמש מאות זהובים ובפרט אחר אשר הקהל בחיי בעלה הראשון זקפו אלו חמש מאות עם לערך ל"ז מאות זהובים ועם עוד אלף ר"ט שהלוה בעלה להקהל במלוה על הקהל וכתבו לו שטר וא"כ זכה בהם בעלה וכשמת ירשו אחיו. סוף דבר נלאה האשה הנ"ל כלכל את אשר נעשה לה זמן רב לשעבר וגם להבא למען תזכה בחלקה בעזבון אשר עוד היום נשאר מונח וצבור בשותפות וגם בחלקה במעות הקהל שלחה אחר מורשה חריף ותבעה בדין את שני אחיה ובקשה פרעון מהם על שט"ח מסך כ' אלפים ר"ט אחר אשר לא קיימו שאר היורשים את תנאי השטר לתת לה חלקה המגיע אלי'.
חוות יאיר · חלק ס״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
