ויהי אחרי מות ראובן חלקו היורשים את קצת ורוב העזבון שהי' ראוי לחלוקה ובאשר היתה בת בנו הנ"ל צעירה לימים לא ידעה מה רק שני אחיה הגדולים המה נשאו ונתנו בה ונתנו לבעל אחותם מה שהי' ראויה לאחותם לבד מה ששייך לו מכח עצמו בשכחח"ז של אמו והבעל אחר חלוקה קצת הנ"ל עשה על עצמו שטר סתם בלי תנאי בכא"ה לאשתו על עשרים אלפים ר"ט לבד מכתובתם גם הקהל שלחו יד ולקחו מעזבון ראובן תיכף אחר שלשים לפני שירדו לנחלה ולחלוקה שני אלפים ר"ט מכמה טעמים וטענות ואמתלאות עד המשך זמן רב וככלות הזמן ינוכה סך זה לכל א' מהירושים כפ' סך המגיע לחלקו ממסים אשר יתחייב. לא עברו ימים רבים וימת גם הבעל הנ"ל ונתן במתנה גמורה לאשתו חצי בית גם לשאר קרוביו ואנשים נכרים נתן מתנות והניח אחרי פטירתו ילד קטן וימת גם הוא תוך ל' יום וירש הכל אחי בעל האשה.
חוות יאיר · חלק ס״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.