וממוצא הדברים יש ללמוד דלפי רוב עושר הנמצא ולפי מיעוט המשא שנשא בעול יש להחזיקו לפעמים לגוזל רבים למפרע כמה זימני ערכות עד"מ שנשא בעול ת"ק ונמצא אחר שנתיים ימים אלף ת"ק ר"ט וידוע לפי משא ומתן שלו והוצאות ביתו שא"א להרויח ולהשביח קרנו ממשאו ומתנו רק מאה ר"Y מערך ת"ק מחזקינן לי' שהי' לו בעת הערכה ג"כ אלף ות"ק דאחר שהוברר והוחזק לשקרנא מטילין עליו סך כשעת מציאתו וגם לזה קצת ראי' מדרז"ל וכן ערכה שקודמת לזו ה' שנים אם הי' ג"כ ערכו ת"ק אחר שג"כ ברור בקרוב שא"א להרויח בעל ת"ק אלף ר"ט בז' שנים מחזקינן ליה למטעה כערכו רק דבזה צ"ע אם נאמר להחזיקו ג"כ לערך שלפני ז' שנים לאלף ות"ק אחר דנכון לומר דנתרבה אחת לאחת וכמ"ש לעיל ובערכה שלפני הקודמת דהיינו י"ג שנה לפי שנעדר אם הי' ג"כ בעל ת"ק ואינו מן הנמנע להרויח בכל שנה מאה מת"ק ומכ"ש באשר נתרבה בכל שנה וניתוסף הריוח על הקרן ונתגדל הריוח בגדלות הקרן מחזקינן לי' בחזקת כשרות. ואמרינן השתא בערך שאחריו פשע וזה מבואר בדברי הפוסקים בכמה דוכתי ועי' בש"כ ריש י"ד גבי שוחט ובורק.
חוות יאיר · חלק נ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.